הסוד של השום הישראלי

הסוד של השום הישראלי

לפני כמה שבועות נסעתי למו"פ (מרכז מחקר ופיתוח) בערב כדי לפגוש את איציק – חוקר שום ומפתח זנים חדשים ללמוד על הסיפור מאחורי השום הישראלי

עכשיו

כמו שראיתם בסרטון, הבעיה של השום התחילה כבר לפני אלפי שנים באזור אסיה משם הגיע השום

הצמח מחלק את המשאבים שלו בין חלקי הצמח השונים – ולכן, ככל שהצמח משקיע יותר אנרגיה בזרעים ובפרח שאותו הוא מגדל, ככה השום עצמו יהיה קטן יותר

ולכן, במשך אלפי שנים של סלקציה שבה בני האדם בחרו לקטוף ולגדל את השום עם הראש הגדול ביותר והפרח הקטן ביותר, הוביל להתנוונות איטית של הפרח ומצב שבו השום לא מייצר פרח עם זרעים

והדרך היחידה לגדל שום היא באמצעות אחת מהשיניים שלו (לשתול את אחת מהשיניים בקרקע)

וכאן בדיוק מתחילה הבעיה (כמו הרבה צמחים נוספים בחקלאות המודרנית)

1. בין 10% - 20% מהשום בעולם משמש בתור שיניים ששותלים באדמה ולא שום שאוכלים – מה שאומר הרבה מאוד עבודה ידנית (וזאת אחת הסיבות שסין השתלטה על השוק הזה, בגלל כח העבודה הזול שלה ועידוד של הממשלה בנושא)

2. אין מגוון גנטי בשום – מה שאומר, שבמידה ומגיע וירוס או מחלה לצמח נורא קשה להתמודד איתה בגלל שאין מגוון של זנים שמהם אפשר לבחור זנים עמידים לבעיה

וכאן מתחילה הבעיה עם השום הישראלי...

במשך הרבה שנים הלך והתפשט וירוס בשום המקומי, מה שהלך ופגע בייבול המקומי – ובגלל מחסור בתקציבים לנושא, והעובדה שאין מגוון גנטי גדול – השוק רק הלך והצטמצם ועבר להתבסס יותר על השום הסיני

שום שנחשב לפחות בריא בגלל תכולה נמוכה יותר של אליצין (נוגד חמצון חזק שאחראי לטעם של השום ולרוב התכונות הבריאותיות שבו)

ולכן, הפיתוח של איציק הוא כלכך חדשני

להחזיר ולגדל שום שמוציא פרחים מלאים בזרעים שאפשר לשתול ולהפיק מגוון גנטי אדיר של זנים.

והיופי?

שמדובר בשום שכבר גדל ואפשר לאכול אותו ולא ברעיון תיאורטי במעבדה – פיתוח שבתקווה יחזיר את השום לגדול בישראל ולאפשר לנו לקנות שום ישראלי בריא וטעים יותר