אמור - האם יש קשר בין חג הפסח לשבועות? | מי דימה את ספירת העומר לאישה הסופרת לטהרתה? | רבי דוד בכר

בפרשה שלנו מובאת מצות ספירת העומר, שכתוב: "וספרתם לכם ממחרת השבת מיוום הביאכם את עומר התנופה שבע שבתות תהיינה" (כג טו). וכמה וכמה טעמים נכתבו בספרי הדורות לטעם מצוה זו של ספירת העומר. בחלקם נלמד כי כל תכלית יציאת מצרים, בשביל מתן תורה. כך כתב בשו"ת הרשב"א חלק ג סימן רפ"ד הביא בשם בעל העיטור שהביא הטעם לכך ממדרש חז"ל ששם מבואר שכל מטרת יציאת ישראל ממצרים הייתה בשביל לקבל את התורה, כמו שאמר הקב"ה למשה רבינו ע"ה "וזה לך האות כי אני שלחתיך, בהוציאך את העם הזה ממצרים תעבדון את האלוקים על ההר הזה" (שמות ג יב). וכשיצאו ישראל ממצרים היו שואלים את משה אימתי מקבלים את התורה? אמר להם לסוף חמישים יום. והיו מונים את הימים עד למתן תורה בהשתוקקות עצומה, ולכן ביום מתן תורה ציוה אותם השי"ת לשמר ולהמשיך את אותה ספירה כדי לשמר את אותה השתוקקות ואותן כיסופין בכל שנה מחדש לפני חג השבועות חג מתן תורה..
טעם נוסף כדי שלא ישכחו לחוג את חג השבועות בזמנו. כך כותב רבי יהודה החסיד ביאר שמכיון שימים אלו הם ימי מלאכת השדה, ואין מי שיגיד לבני הכפרים החקלאים אם אייר מלא או חסר, לכן אמרה תורה תספרו חמישים יום ואחר כך "מקרא קודש יהיה לכם".
ובספר 'מטה משה' כתב ממש דומה לזה: שבזמנם היו העם שבשדות ממש ישנים בשדותיהם כדי לשמר את התבואה, ובמיוחד בעונת הקציר שהתבואה כבר בשלה וראויה למאכל. ומשום כך ציותה התורה לספור חמישים יום מחג הפסח, כדי שלא ישכחו לחוג את חג השבועות בזמנו שלא ידעו מתי הגיע זמנו.
וטעם נוסף הוא זמן הסתגלות ולקח לחג מתן תורה. כך כותב הרמב"ם במורה נבוכים (ח"ג מ"ג) מבאר כי למעשה חג הפסח וחג הסוכות נקבעו לעשותם שבעה ימים, כדי להסתגל אליהם ולהתבונן בהם די הצורך כדי ללמוד הלקח מהם. בשונה מיום הכיפורים וראש השנה שהשופר ויום הצום יש בו מספיק כדי לעורר את האדם לתשובה ומעשים טובים ואין צורך בזמן ממושך. אבל חג השבועות אין בו איזו מצוה מיוחדת, ולעשותו יותר מיום אחד לא רצתה התורה כיון שמתן תורה היה רק יום אחד. לכן ציותה התורה להתכונן במשך חמישים יום קודם לחג מתן תורה כדי שיהיה זמן הסתגלות והתבוננות בחג הנשגב והנורא הזה, וללמוד ולהפיק ממנו את כל הלקחים שניתן לקחת מהחג הקדוש הזה.
תוספת דברים תוכלו לקבל בשיעור שלפניכם. "שמעו ותחי נפשיכם…"