צו - אל תחמיץ, צו השעה של חג הפסח | מה ניתן ללמוד מ"מבצע אנטבה" למהותו של חג הפסח? | רבי דוד בכר

בפרשה שלנו הקב"ה מדבר עם משה רבינו ע"ה ואומר לו: "צו את אהרון ואת בניו לאמור, זאת תורת העולה" אומר רש"י על המקום: 'אין צו אלא לשון זירוז, מיד, ולדורות'. כלומר המילה "צו" טומנת בתוכה ג' דברים, א] זירוז – שפירושו מהירות, זהירות, ודייקנות. ב] מיד – שהציווי הוא על עשייה באופן מיידי. ג] לדורות – הציווי הוא גם לדורות הבאים. ומהיכן למדים שזה הפירוש הנכון של המילה 'צו'? אומרת הגמרא במסכת קידושין דף לט ע"א ממה שכתוב בחומש דברים "וצו את יהושע וחזקהו ואמצהו", מכאן למדים שהדבר מורה על זירוז לעשיית הדבר. ומהפסוק "מן היום אשר ציוה ה' והלאה לדורותם" למדים שהציווי הוא גם על העשייה המיידית השייכת לאותו זמן, וגם על העשייה לדורות הבאים אחר כך. היותר זירוז צריך בדברים שיש בהם 'חסרון כיס' ממשיך רש"י הקדוש ומביא את דברי המדרש: 'אמר רבי שמעון, ביותר צריך הכתוב לזרז במקום שיש בו חסרון כיס'. עכ"ל. פירוש – שבדברים שצריך להוציא עליהם ממון, עליהם צריך לזרז ביותר, ולמה? כי טבעו של האדם שלא למהר כל כך לעשות דברים שמצריכים אותו להוציא כסף מהכיס, ולכן כאן שמדובר בציווי על קרבן העולה, שכידוע קרבן העולה עולה כולו כליל לה' ואין בו שם הנאה ואכילה לכהנים [חוץ מהעור שהוא דבר מועט מאוד] לכן יש בו חסרון כיס גדול, וממילא צריך לצוות עליו כדי לזרז את הכהנים במצווה זו. למעשה המצוות מתחלקות לג' קטגוריות שונות: א. מצוות שיש בהם הנאת הגוף. ב. מצוות שאין בהם הנאת הגוף. ג. מצוות שאין בהם הנאת הגוף וגם יש בהם חיסרון כיס. בחג הפסח יש בידינו כמה וכמה מאותם קטגוריות, יש את ההכנות לפסח שהם דורשות מאיתנו המון מאמץ וסבלנות, גם מצד סילוק וביעור החמץ מכל פינה שבבית, וגם מצד הכשרת הכלים, ובנוסף לכך הקניות לחג. אלו מצוות שאין להם הנאת הגוף וגם יש בהם חסרון כיס. ויש את ליל הסדר עצמו, כשהבית נוצץ ומבריק, השולחן ערוך וכולם לבושים בבגדי חג, האווירה נעימה וטובה וגם הגוף מתכונן למצוות סעודת יום טוב. אלו מצוות שיש בהם הנאת הגוף. במצוות הללו צריך יותר זהירות בעניין הכוונה של המצווה שבאמת תיעשה לשם המצווה ולא לשם הנאת הגוף בלבד. אבל בכל זאת יש להבין מדוע חג הפסח נקרא בשם "חג המצות" הרי המצות זה לא היה כל הסיפור, רק חלק קטן וזעיר בכל סיפור יציאת מצרים? הדבר יובן אי"ה על דרך משל במעשה שלא היה בזמן "מבצע אנטבה" ועל ידו נוכל להבין למה חג זה נקרא בשם זה דווקא. דברים ותובונת נוספות תמצאו בשיעור שלפניכם. "שמעו ותחי נפשיכם…"