שירת האזינו | שמים וארץ - עדים חיים

"האזינו השמיים ואדברה ותשמע הארץ אמרי פי". בהתבוננות ביחס התורה לבריאה, נמצא כי הבריאה כולה ישות חיה, מאזינה ומעידה. הבריאה איננה אובייקט מת – אלא הופעה חיה של רצון הבורא, שנבראה בדיבורו: בלשון הקודש כל המציאות נקראת "דברים" – משום שהם דיבורי האלוקים שנתגלו בלבוש ארצי. כך הדומם, הצומח, בעלי-החיים והאדם – כולם נושאים בחינה של חיות ושיקול דעת מסוים, (לדוגמה בדברי התורה בנוגע לטענות כלפי האדמה שבלעה את דמו של הבל, או בפסוקי פרשת בהר: "ונתנה הארץ את יבולה".) - מתוך כך פנה משה רבנו בשירת האזינו לשמים ולארץ כעדים – לא כדימוי בלבד, אלא כדבר ברוא אלוקים הנושא חיים ובעל יכולת להעיד. תפיסה זו משליכה על עבודת המצוות: כאשר יהודי מדליק נרות שבת, מניח תפילין, לובש ציצית או נוהג בצניעות, הוא משתמש בבריאה עצמה כדיבור אלוקי כדי לקיים את רצון הבורא. אפילו חפצים וגופים דוממים – כגון שולחנו של אדם, קירות ביתו ובגדיו – מהווים עדות חיה לאורח חייו ועבודתו. מכאן גם נובעת מצוות "בל תשחית" ושמירת הכבוד לבריאה, שהרי כל פרט בה הוא גילוי של דיבור אלוקי. קביעת התורה – "ובחרת בחיים". לא מדובר רק בחיים האישיים, אלא בחיים שבמציאות כולה. ערב סוכות, בו אנו יוצאים מן הבית ויושבים בסוכה, הוא כדי להזכיר יסוד זה – החיים כולם נבראו כדי לגלות את רצון ה’ ולהיות עדים נאמנים לעבודתו. תפילות הגשמים בחג, תיקוני הסעודות, והזהירות בכל הנוגע לחיי היום יום – כולם חלק ממצוות "ובחרת בחיים" במובנה הרחב, לכל הבריאה כולה. #פרשת_האזינו #הרב_ארז_עויזר_גזית #שיעור_תורני #תורה #מחשבת_ישראל #קבלה #תנ"ך #חומש #בריאה #ובחרת_בחיים #סוכות #שמירת_המצוות #שירת_האזינו #דברי_אלוקים #דומם_חי_צומח_מדבר #בל_תשחית #ארץ_ישראל