צו (שבת הגדול) | צווי לנתינה ללא תמורה

פרשת צו, שבת הגדול, "צו את אהרן ואת בניו לאמור זאת תורת העולה", לשון "צו" לשון זירוז הבאה במקום של חיסרון כיס. מפרש ה"שפתי חכמים" שהחיסרון הוא משום שהעולה נשרפת כליל — אין באכילתה חלק לבעלים או לכהנים, והנותר לכהן אינו אלא העור. ואף אותו עור, המשמש לכתיבת תפילין, מזוזות וספרי תורה, מבטא קדושה - לא תמורה חומרית. כך חיי הכהנים, שליחי הציבור העובדים ללא תמורה אישית. עבודתם בלילה, בשמירה מתמדת על קדושה וטהרה - מבטאת נתינה גמורה שלא לשם קבלת שכר, אלא לשם השליחות והעמידה לפני ה'. כך נחשפת משמעותו העמוקה של ה"צו" – קריאה לעבודת ה' גם במקום שאין תועלת אישית, אלא מסירות מוחלטת! "אין 'צו' אלא לשון זירוז, ואין מזרזין אלא למזורזין" (מכות י"א). מי שמזורז מעצמו, ה' מעניק לו עוד הזדמנויות לפעול מתוך אותה זריזות אישית. הזריזות, היא עשייה מתוך רצון פנימי אמיתי, בשמחה ובהתלהבות של שליחות, לא מתוך אילוץ או הכרח. #הרבארזעויזרגזית #פרשתצו #שבתהגדול #קרבןעולה #כהנים #עבודתהקודש #מקדש #זירוז #זריזות #עבודתהשם #תורה #שיעורתורני #מחשבתישראל #קבלה #תנ״ך #פסח #נתינה #שליחות #אהבת_השם