ראה | ברכה וקללה - חינוך לשלימות

ברכה והקללה אינן תיאור של מידה בינונית, אלא שני קצוות – שפע ללא גבול מול חוסר והגבלה. לפי הספורנו, בורא עולם מחנך אותנו שלא נהיה בינוניים, לא נחיה בדרך רדודה של "מעט מזה ומעט מזה", אלא נבקש תמיד את ההתעלות והשלמות – "מעבר למידה". הברכה והקללה באות כאחת, חבילה אחת. מי שמוכן לקבל ברכה צריך לדעת שגם כאשר יסטה חס ושלום – יש צד של קללה. קבלת הברכה כרוכה באחריות. יסוד הבחירה החופשית, כפי שפסק הרמב״ם בהלכות תשובה, שאדם יכול להיות כמשה רבנו או חלילה כירבעם בן נבט. הבחירה קיימת אצל כל אחד, ויכולת זו מתאפשרת כאשר האדם מקבץ את כל כוחותיו – הנפשיים, השכליים, הגופניים והרגשיים – אל המטרה אשר בחר בה. הקללה איננה דווקא חוסר מוחלט, אלא גם מצב שבו אדם מתייחס בזלזול לשפע שכבר זכה לו. כאשר מתנות חייו נראות בעיניו כקלות ושוליות, הרי הוא חי חיי קללה. תחושת חוסר ערך זו מולידה, סבל רוחני ואף חולי נפשי. הברכה, לעומת זאת, היא היכולת להעריך כל טוב קטן, להיות "עשיר השמח בחלקו", ומתוך כך לצמוח אל גדלות של ממש. האדם מסוגל לנהל את חייו מתוך כוחותיו הפנימיים, בצלם ובדמות שבהם נברא. מכוח זה מוטלת עליו האחריות לברוא את עולמו הפנימי ולהתמודד עם אתגרי החיים – תאוות, עמידה בניסיונות, ואף התמודדות עם ביזיון פנימי וחיצוני. הבחירה להיות "לא בינוני" היא בחירה לשאוף אל היעד במלוא הכוחות, גם אם הדבר כרוך בקשיים. הברכה האמיתית איננה רק שפע במידה, אלא שפע שמעבר למידה – שפע המוליד חסד, צדקה, נתינה ופתיחות לזולת. ובכל יום ויום מונחת לפני כל אחד מאיתנו ההזדמנות – לבחור בברכה, להתרחק מקטנות המוחין והצטמצמות, ולחיות חיי גדלות מתוך צלם אלוקים שבו נבראנו. #פרשת_ראה #ספורנו #הרמב״ם #בחירה_חופשית #ברכה_וקללה #לא_להיות_בינוני #ראש_גדול #מורה_נבוכים #הרב_ארז_עויזר_גזית #שיעור_תורני #תורה #פשט_ופירוש #קבלה #מחשבת_ישראל #תנ״ך