הלכות קדיש - חלק ב | מה הם ששה סוגי הקדישים? כמה קדישים צריך לומר בכל יום לפי הסוד? | רבי דוד בכר

שישה סוגי קדישים יש שכל אחד מהם נאמר עבור משהו אחר ובהזדמנויות שונות:
א: "חצי קדיש"
חצי הקדיש הוא למעשה עיקר הקדיש, ושאר הקדישים יש בהם החצי קדיש שהוא העיקר, יחד עם הוספות מסויימות שהוסיפו על הקדישים לפי העניין.
חצי קדיש נאמר לרוב בין קטעים בחלקי התפילה כדי להבדיל ביניהם. למשל: חצי קדיש הנאמר אחרי אמירת 'אשרי' לפני תפילת שמונה עשרה שבתפילת מנחה. ואחרי ברכות קריאת שמע לפני שמונה עשרה של תפילת ערבית. וכן חצי קדיש הנאמר בין פסוקי דזמרה לברכות קריאת שמע שבתפילת שחרית.
כמו כן חצי קדיש נאמר גם לאחר קריאת התורה. [במנחה של שבת ובתעניות ציבור לא אומרים קדיש אחר קריאת התורה משום שתיכף כשמחזירים הס"ת אומרים קדיש קודם שיתחילו תפילת שמונה עשרה ].
בקרב יהודי מרוקו וחלק מקהילות גאורגיה אומרים חצי קדיש גם בסיום התפילה.
ב: "קדיש יהא שלמא"
נוהגים לומר קדיש "יהא שלמא" בכל פעם אחר אמירת פסוקים מהתנ"ך כגון מזמורי תהילים או פסוקים מהתורה. (מ"ב סימן נד סק"ט).
אצל בני אשכנז קדיש יהא שלמא מכונה גם בשם "קדיש יתום" בגלל המנהג לתת את הזכות לאומרו לאדם אבל, או אדם המציין את יום פטירתו של קרוב משפחה.
קדיש יהא שלמא הוא כמו קדיש "תתקבל" למעט הבקשה על קיבול התפילות, והוא מכונה קדיש 'יהא שלמא' בגלל המילה הפותחת באותו קטע המייחד אותו.
מנהג בני אשכנז שרק אדם אומר את קדיש היתום, ואם היו מספר אנשים שבקשו לומר היו מחלקים את הקדישים ביניהם בתורנות או בהגרלה. אך מנהג בני ספרד (וכיום התפשט גם אצל הרבה קהילות אשכנזים כאן בארץ ישראל) שמספר אנשים אומרים את הקדיש ביחד מילה במילה.
קדיש יהא שלמא נאמר לאחר 'שיר של יום' בתפילת שחרית, ויש נוהגים לאומרו גם בסוף התפילה לאחר אמירת פרק תהילים או אחר עלינו לשבח.
ג: קדיש "על ישראל" (דרבנן)
קדיש על ישראל נאמר בסיום לימוד תורה שבעל-פה וכלל בתוכו שלוש בקשות מלבד הבקשות של עיקר הקדיש. בקשה עבור: א] לומדי התורה, ב] חכמי התורה ג] וכל תלמידיהם.
לפני אמירת קדיש 'על ישראל' נוהגים לומר משנת "רבי חנניא בן עקשיא אומר.." מאחר ועיקר הקדיש נתקן על דבר אגדה ולא על לימוד תורה כמו שאמרו חז"ל 'אין העולם מתקיים אלא על אמן יהא שמיה רבא דאגדתא', ובשביל שהקדיש יהיה בדרגה גבוהה נהגו לסיים את הלימוד בדבר אגדה. ומשנת "רבי חנניא בן עקשיא" נחשב לדבר אגדה. (מ"ב שם).
ד: קדיש "תתקבל"
קדיש תתקבל המכונה גם בסידורי האשכנזים "קדיש השלם" נאמר בכל פעם לאחר תפילת שמונה עשרה של ג' התפילות שבכל יום, פעם אחת בתפילה. והוא כולל בתוכו הוספה של ג' בקשות מלבד עיקר הקדיש: א] לקבל תפילתם של עם ישראל ב] חיים טובים לעם ישראל ג] שלום על ישראל.
יש נוהגים לומר קדיש "תתקבל" גם לאחר אמירת סליחות כבקשה שיתקבלו הסליחות ברצון. ומנהג בני ספרד לאחר הסליחות לומר קדיש "תענו ותעתרו ברחמים מן השמים".
ה: קדיש "תענו ותעתרו"
קדיש "תענו ותעתרו" הוא קדיש מיוחד הנאמר בנוסח הספרדים והתימנים. קדיש זה מחליף את קדיש 'תתקבל' בכל תפילות ראש השנה ויום הכיפורים (למעט תפילת ערבית של ראש השנה). אולם גם בקדיש זה לאחר ההוספה המורחבת מסיים השליח ציבור במילים "תתקבל צלותנא ובעותנא" כמו בכל השנה.
ו: "קדיש הגדול"
קדיש הגדול נאמר אחר סיום מסכת , או בעת קבורת הנפטר על ידי היתומים . ומנהג התימנים ובני עדות המזרח לאומרו גם בתשעה באב.
התימנים נוהגים לומר "קדיש הגדול" בהזדמנויות רבות אחרות, למשל: אחר לימוד תורה, במקום 'קדיש דרבנן'.
נוסחו של 'קדיש הגדול' שונה מנוסח הקדיש הרגיל כבר מתחילתו, וגם בו יש נוסחאות שונות בין הספרדים והאשכנזים.
למשל נוסח ספרדים הנכון: "יתגדל ויתקדש שמיה רבא, דהוא עתיד לחדתא עלמא, לאחיא מתיא, ולשכללא היכלא, ולמפרק חייא, ולמבנה קרתא דירושלם, ולמעקר פולחנא נוכרא מארעא, ולאתבא פולחנא יקירא דשמיא להדרה זיויה ויקריה, ויצמח פורקניה ויקרב משיחיה.. וכו'
נוסח האשכנזים: "יתגדל ויתקדש שמיה רבא, בעלמא די הוא עתיד לאיתחדתא, ולאחיאה מתיא, ולאסקא יתהון לחיי עלמא, ולמבנא קרתא די ירושלם, ולשכללא היכלא בגוה, ולמעקר פולחנא נוכרא מן ארעא, ולאתבא פולחנא די שמיא לאתרא, וימליך קודשא בריך הוא במלכותיה ויקריה בחייכון וביומיכון ובחיי דכל בית ישראל... וכו'
נוסח קדיש הגדול של התימנים (בלדי) דומה מאוד לנוסח הספרדים בשינויים קלים.
ביאורי המילים:
דהוא עתיד לחדתא עלמא – שהוא עתיד לחדש העולם. ולאחיא מתיא ולשכללא היכלא ולמפרק חייא – להחיות המתים, ולבנות ההיכל, ולפדות את החיים (מן הגלות). ולמבנה קרתא דירושלם, ולמעקר פולחנא נוכראה מארעא – ולבנות את העיר ירושלים, ולעקור העבודה זרה מן הארץ. ולאותבא פולחנא יקירא דשמיא להדרה וזיויה ויקריה – ולהשיב את עבודת השמים הכבודה להדרה, זיוה, ויקרה.