הקראת צוואת האדמו''ר מקאליב זצוק''ל לפני מסע הלוויה

כ''ג ניסן תש''פ, שנה לפטירת האדמו''ר מקאליב זצוק''ל. עולה כאן לראשונה צוואת האדמו''ר שהוקראה לפני מסע ההלוויה. 1. "אבקש ממכם שתרגילו את עצמכם להאמין בהשם יתברך באמונה שלימה בלי שום שאלות, כי כששואלים שאלות אז חס ושלום נענשים, וכמו שרואים אנו בבריאת העולם שנאמר: 'את שני המאורות הגדולים', ואח"כ כתוב: 'ואת המאור הקטן להאיר בלילה', מכיוון שהלבנה שאלה שאלות ואמרה: 'אין שני מלכים יכולים להשתמש בכתר אחד', אמר לה השי"ת: 'לכי ומעטי את עצמך', ומכאן למדנו שכשואל אדם שאלות על הנהגתו יתברך שמו אזי נענש חס ושלום". הדברים מצמררים במיוחד, כאשר הם נאמרים על ידי אדם שעבר את מאורעות השואה על גופו, התייסר בייסורים קשים ומרים, ואיבד את כל משפחתו. אל תשאלו שאלות על הנהגתו של השם יתברך, קורא לנו הרב'ה מקאליב. 2. "עוד אבקש ממכם שתרגילו את עצמכם להרחיק מעליכם ומעל בני ביתכם את נגע המותרות, אשר פשה מאוד במחנינו, ולצערינו הרב החריבו בתים רבים מישראל ברוחניות ובגשמיות". 3. "עוד אבקש ממכם שתרגילו את עצמכם לעשות בכל יום חשבון הנפש, וכמו שאני הרגלתי את עצמי בכל לילה קודם שאני הולך לישון, אני ניגש למזוזה ונותן חשבון נפש להשם יתברך, כי מי יאמר זיכיתי לבי לומר נשמה שנתת לי טהורה היא, והלא איך החזרתי את הנשמה, אך כשאדם עושה חשבון הנפש, אזי מודה פטור מהקנס, ונפטר על ידי זה מכל הקנסות שנקנסו עליו בבית דין של מעלה. ואפילו מי שאינו מסוגל לעשות חשבון בכל יום, על כל פנים יקבל על עצמו בכל ערב שבת קודש לעשות חשבון הנפש, כדי שייכנס לשבת בלי חטא ועוון". כלומר: כשאדם עושה חשבון נפש עם עצמו ומודה בחטאיו – הוא ניצל על ידי זה מהדין בבית דין של מעלה. 5. "עוד אבקש ממכם שתרגילו את עצמכם, במה שהכרתם אותי כל ימי חיי, לקיים מאמר הכתוב: 'וחטאיך בצדקה פרוק'", מעורר האדמו"ר לתת צדקה. מוסיף האדמו"ר ומציין מקרה שאירע עימו בהיותו ילד. כה דבריו: "ועוד בילדותי שהייתי ילד קטן, נאבדה לאמי מורתי ע"ה טבעת יהלום, וכולם חיפשו הטבעת ולא מצאו, ואמרתי שיתנו לי כמה פרוטות ושמתי בקופת רבי מאיר בעל הנס, ויצאתי לשחק בחוץ, והיה שם מקום ששופכים הזבל, וראיתי פתאום את הטבעת מונחת שם. וכך כל ימי רבבות פעמים עשיתי מעשי צדקה, וזה החיה אותי כל הימים. ולכן אני מבקש ממכם שתרגילו את עצמכם בעשיית צדקה. "ומי שאין הפרוטה מצויה אצלו, ואין לו במה לעשות צדקה, עדיין יכול לתת מזמנו לצדקה, וישב ויעסוק בקירוב רחוקים, או ילמד את מי שאין לו את הכישרונות כמוהו, ובזה יקיים מצות צדקה, וגם על זה נאמר: 'עשר בשביל שתתעשר' - ברוחניות ובגשמיות". 6. "עוד אבקש ממכם שתרגילו את עצמכם שלא לבזות שום אדם, יהיה מה שיהיה, וכמו שלמדנו מרחל אמנו שהסכימה לוותר על עולם הזה ועולם הבא ונתנה הסימנים לאחותה, העיקר שלא תתבזה אחותה, וזהו לימוד לנו לכל הדורות לא לחפש שום היתר לבזות איזה אדם". 7. "עוד אבקש ממכם שתרגילו את עצמכם בעת אשר אתם יוצאים מבתיכם למנוחה, לא לזלזל בשום דבר שאתם מקפידים עליו בבית, ובפרט לא בענייני כשרות המאכלים, דהנה כל מאכל שאוכל האדם מגיע ממנו מעט מזעיר להחיות את מוחו, ואם אוכל איזה דבר שיש בו פקפוק, ומגיע למוחו דבר איסור ח"ו זה משפיע עליו ימים רבים". 8. "עוד אבקש ממכם שתרגילו את עצמכם במה שאמרו חז"ל: 'עכשיו כשאין בית המקדש קיים -שולחנו של אדם מכפר עליו', וברש"י: 'עניים המסובים על שולחנו', ועל כן צריך אדם להרגיל את עצמו בהכנסת אורחים, כדי שיתעורר עליו רחמים בשמים. 9. "עוד אבקש ממכם שתרגילו את בניכם בקטנותם ללמוד משנה ברורה, כי לצערינו הרב אני יושב עם בחורים, ואני רואה שאינם יודעים הלכה פסוקה". 10. "ואבקש מכל תלמידי שילמדו בכל יום ויום בשנה הראשונה משניות לעילוי נשמתי, לכל הפחות משנה אחת, וידליקו נר, ויתנו צדקה בעד נשמתי". 11. "כשיש שמחה יש השראת השכינה הקדושה, ואני נותן שבח והודיה להשם יתברך שזיכני להכניס שמחה במאות אלפי יהודים, ומידה זו אני מבקש מכל התלמידים והידידים שישרישו בנפשם את מידת השמחה". 12. "אני מוחל במחילה גמורה לכל אחד שעשה לי עגמת נפש, צער וייסורים, ואני מבקש שכל אחד ואחד שנפגע ממני שימחל לי במחילה גמורה". האדמו''ר מקאליב זצ''ל בויקיפדיה: https://bit.ly/2VgiAb0 צילום: דוד כהן. *הצילום כפוף לחוק זכויות יוצרים, לכן חל איסור להעתיק או להוריד אותו, וכן להשתמש בו ללא קבלת רשות במפורש ובכתב*