סוד בקשת "אנא ה' הושיעה נא, אנא ה' הצליחה נא" בעת ההבדלה במוצאי שבת – הרב דב קוק

אמש במוצאי שבת קודש (בשלח, תשפ"ד), בעת ההבדלה האריך מו"ר הרב דב קוק שליט"א באמירת התיבות "אנא ה' הושיעה נא, אנא ה' הצליחה נא", ולאחר מכן עוד טרם ההבדלה, החל לבאר סוד נפלא באמירת בקשות אלו דווקא בזמן ההבדלה. וכך אמר מו"ר הרב שליט"א: "אנא ה' הושיעה נא" – זה כנגד יהושע וזה "ויושע ה' ביום ההוא". "ויושע ה' ביום ההוא" זה כנגד יהושע, מפני שנאמר "תביאמו ותטעמו בהר נחלתך", ומשה רבנו לא הכניס את עם ישראל לארץ ישראל, אלא יהושע. "שמעון עמים ירגזון חיל אחז יושבי כנען", לכנען משה רבנו לא הביא את עם ישראל. "עד יעבור" – זו ביאה ראשונה, ומשה רבנו לא היה בביאה הראשונה. לכן "הושיעה נא" – כנגד יהושע. "אנא ה' הצליחה נא" – זה כנגד יוסף מפני שאצל יוסף נאמר "ויהי ה' את יוסף ויהי איש מצליח". כאשר בא יהושע להעמיד חמה, אמרה לו החמה – אני כבר נבראתי לפניך, שהרי נבראתי ביום הרביעי ואתה ביום השישי, אמר לה יהושע הרי זקני כבר העמיד אותך ואמר "השמש והירח.. משתחווים לי". לכן זקני כבר אמר שאת צריכה לשמוע בקולי וכך העמיד את החמה והלבנה. יוצא שיהושע מעמיד חמה בכוח יוסף הצדיק. עכשיו האדם עבר את השבת, הוא בהבדלה במוצאי שבת, ואומרים "אנא ה' הושיעה נא, אנא ה' הצליחה נא". ואם נתבונן, שלא קיים בשבת החילוק של חמה ולבנה, יום ולילה. האם תגיד למישהו בשבת 'בוקר טוב'? וכי אתה נורמאלי? מי שיגיד לך 'בוקר טוב' בשבת, אתה תגיד הוא לא דתי... אני יענה לו בוקר טוב, לפי דעתו, אבל אתה יכול לשמוע את המילים 'בוקר טוב' בשבת? בשבת אפשר לומר 'ערב טוב'? 'צהרים טובים'? שבת זה דבר אחד. זה מעבר לחלוקה של ערב טוב, בוקר טוב, לילה טוב, צהרים טובים. בשבת כל החלוקה הזו לא ניכרת. ביום חול עדיין מרגישים שיש אווירה של בוקר – כוס קפה וארוחה חלבית... ובצהרים יש מצב צבירה אחר ושונה, ובלילה שוב זה אחרת... כי אתה מושפע מהטבע שסביבך בחול, ולכן צהרים זה צהרים, ולילה זה לילה. אבל בשבת בטל העונות, העונות הטבעיות בטלות לקדושת היום, וזה לא מתבטא בוקר טוב וצהרים טובים. בשבת אומרים 'שבת שלום' וזה כולל את הכל. מה שייך לומר יותר משבת שלום? (וכאן נכנס מו"ר הרב שליט"א וחשף מעט מהשגתו בשבת קודש, והמשיך ואמר: וכי יש שעון בשבת? כמעט ואין שעון בשבת... בשבת השעון הוא רק כדי להראות לך שהזמן של שבת עומד להיגמר, וצריך להצטער שזה הולך להיגמר... אבל אין שעון) עכשיו מגיע מוצאי שבת וזמן ההבדלה. התחום של חמה ולבנה הוא דווקא בימי החול. מפני שהקטרוג שני המלכים האלה (חמה ולבנה) משמשים בכתר אחד, זה נאמר רק על ימי החול. בשבת הקטרוג הזה לא קיים. כל מה שהלבנה התמעטה זה רק ביום חול, ובשבת מתקיים "שני המאורות הגדולים". כל שבת היא בחינת שני המאורות הגדולים. יהושע בן נון העמיד חמה ולבנה ביחד. אמרנו שבשבת אין חמה ולבנה שולטת, זה לא משמעותי החלוקה של הזמנים בשבת. אבל עכשיו בזמן ההבדלה אני בא ליום חול, ואז וודאי יש חילוק של חמה ולבנה, היום הוא יום ולילה הוא לילה. ביום החול מתחילה החלוקה של חמה ולבנה, ויש מידות רעות – קטרוג של שני מלכים בכתר אחד. לכן מיד במוצאי שבת בזמן ההבדלה לוקחים את הכוח של יהושע בן נון שהעמיד חמה מכוח יוסף הצדיק, ואני משווה ועושה שלום, שכמו שהחמה ולהבנה יש ביניהם השוואה בשבת והם לא מורגשים בחילוק שלהם, כך אכן זה ימשך וישלט גם ביום חול על ידי כוח נס של יהושע שהוא פני לבנה והוא בא לארץ ישראל והוא העמיד חמה ולבנה מכוח יוסף הצדיק. וזה "הושיעה נא, הצליחה נא". וזה כוח עצום, שיש כוח לקחת את הכוח של שבת ולהנפיק אותו גם ליום חול עד כמה שניתן.