שירי קודש - הרב דב קוק בשירת "צמאה נפשי לאלהים לאל חי" שחיבר רבי אברהם אבן עזרא זיע"א

שירי קודש ממו"ר הרב דב קוק שליט"א -"צמאה נפשי לאלהים לאל חי" – שחיבר רבי אברהם אבן עזרא זיע"א – א' אדר יום הסתלקותו היום, א' באדר, חל יום הסתלקותו של רבי אברהם אבן עזרא זצ"ל. לרגל יום ההילולה, אנו מפרסמים את השיר "צמאה נפשי" שחיבר האבן עזרא, אותו מרבה מו"ר הרב דב קוק שליט"א לשיר בהרבה זמנים של עת רצון. מקורו של הניגון לשיר הזה, הוא סיפור מחזק בפני על עצמו. את הניגון חיבר יהודי מיוחד מנקיי הדעת שבירושלים שהתגורר בבית וגן, הרב ישראל הזה זצ"ל. הרב ישראל הזה, הלחין מספר שירים ואחד מהשירים המיוחדים שהלחין הוא השיר 'ליבי ובשרי ירננו לא'ל חי'. השיר הזה הולחן בהיותו בן 35 בערך. אז הוא התאשפז בביה"ח הדסה עין כרם לניתוח לב פתוח, ובאותם ימים רוב אלה שהיו צריכים לעבור ניתוח לב פתוח לא הצליחו לעבור את הניתוח והסתלקו מהעולם. אבל הרב ישראל הזה, בשבת קודש, בתוככי בית החולים, ימים מספר לפני ההכנה לניתוח, כשכל הזמן שומעים ברקע עוד ועוד שעברו את הניתוח לב פתוח ללא הצלחה, בתוך האווירת חולין ואי הרגשת השבת קודש, נוצר הניגון הזה 'ליבי ובשרי ירננו לא'ל חי'. וכמובן שהניתוח עבר לו בהצלחה גדולה, ומאז הוא לא התקרב לרופאים כל ימיו. כאשר ששמע מו"ר הרב שליט"א על הסתלקותו, הרב הצטער מחד, ושיבח אותו מאוד מאידך, ובפרט על זה שלא הלך לרופאים כל ימי חייו מאז." 📜 נוסח השיר (רבי אברהם אבן עזרא) צָמְאָה נַפְשִׁי לֵאלהִים לְאֵל חָי. לִבִּי וּבְשרִ יְרַנְּנוּ לְאֵל חָי: אֵל אֶחָד בְּרָאָנִי. וְאָמַר חַי אָנִי. כִּי לא יִרְאַנִי. הָאָדָם וָחָי: לִבִּי וּבְשרִי יְרַנְּנוּ לְאֵל חָי: בָּרָא כּל בְּחָכְמָה. בְּעֵצָה וּבִמְזִמָּה. מְאד נֶעֱלָמָה. מֵעינֵי כָּל חָי: לִבִּי וּבְשרִי יְרַנְּנוּ לְאֵל חָי: רָם עַל כָּל כְּבודו. כָּל פֶּה יְחַוֶּה הודו. בָּרוּךְ אֲשֶׁר בְּיָדו. נֶפֶשׁ כָּל חָי: לִבִּי וּבְשרִי יְרַנְּנוּ לְאֵל חָי: הִבְדִּיל נִינֵי תָם. חֻקִּים לְהורותָם. אֲשֶׁר יַעֲשה אותָם. הָאָדָם וָחָי: לִבִּי וּבְשרִי יְרַנְּנוּ לְאֵל חָי: מִי זֶה יִצְטַדָּק. נִמְשַׁל לְאָבָק דָּק. אֶמֶת כִּי לא יִצְדַּק. לְפָנֶיךָ כָּל חָי: לִבִּי וּבְשרִי יְרַנְּנוּ לְאֵל חָי: בְּלֵב יֵצֶר חָשׁוּב. כִּדְמוּת חֲמַת עַכְשׁוּב. וְאֵיכָכָה יָשׁוּב. הַבָּשר הֶחָי: לִבִּי וּבְשרִי יְרַנְּנוּ לְאֵל חָי: נְסוגִים אִם אָבוּ. וּמִדַרְכָּם שָׁבוּ. טֶרֶם יִשְׁכָּבוּ. בֵּית מועֵד לְכָל חָי: לִבִּי וּבְשרִי יְרַנְּנוּ לְאֵל חָי: עַל כּל אַהודֶךָ. כָּל פֶּה תְּיַחֲדֶךָ. פּותֵחַ אֶת יָדֶיךָ. וּמַשבִּיעַ לְכָל חָי: לִבִּי וּבְשרִי יְרַנְּנוּ לְאֵל חָי: זְכור אַהֲבַת קְדוּמִים. וְהַחֲיֵה נִרְדָּמִים. וְקַרֵב הַיָּמִים. אֲשֶׁר בֶּן יִשַׁי חָי: לִבִּי וּבְשרִי יְרַנְּנוּ לְאֵל חָי: רְאֵה לִגְבֶרֶת אֱמֶת. שִׁפְחָה נואֶמֶת. לא כִּי בְנֵךְ הַמֵּת. וּבְנִי הֶחָי: לִבִּי וּבְשרִי יְרַנְּנוּ לְאֵל חָי: אֶקּוד עַל אַפִּי. וְאֶפְרוש לְךָ כַּפִּי. עֵת אֶפְתַּח פִּי. בְּנִשְׁמַת כָּל חָי: לִבִּי וּבְשרִי יְרַנְּנוּ לְאֵל חָי: