ההתעוררות הנלמדת מתקיעת השופר של רבי שמעלקא מניקלשבורג זיע"א – הרב דב קוק

ההתעוררות הנלמדת מתקיעת השופר של רבי שמעלקא מניקלשבורג זיע"א – ליומא דהילולא א' באייר באחת משיחות שנשא מו"ר הרב דב קוק שליט"א, פתח הרב ואמר דברים נוראים: כל מי שחושב שכל דבר בעולם ניתן לבאר על פי "סיבה ומסובב" – זה קרה, אז זה נהיה – זו כפירה. ומי שלא מודה ב"יש מאין" באופן מתמיד כסדר – הוא לא רק לא צדיק, הוא פשוט לא נורמלי. כי גם גוי אינדונזי יאמר לך, אם אתה לא מאמין שכל רגע אתה "יש מאין" מהשם – אתה לא נורמלי. ואם גוי יאמר כך – מה יאמר יהודי... והוסיף הרב שליט"א והסביר: גוי יתבונן בביולוגיה, בכוח ההתחדשות, ב"תחיית המתים" שבתוך גוף האדם. אבל יהודי – יהודי רואה את ה"יש מאין" גם במה שהוא לא יודע שהוא חווה. כל רגע – תחיית המתים. כל תא. כל נשימה. עשרים וארבע שבע.... ואמר אז הרב שליט"א: מי שמפנים את הדברים – זוכה לעולם הבא. ומי שלא... מאבד את הכרטיס שלו לעולם הבא. זה לעיכובא, והכרטיס הזה יקר מאוד... וסיפר אז מו"ר הרב שליט"א: קראתי על הרב'ה ר' שמעלק'א מניקלשבורג, שבשעה שהיה תוקע בשופר – היו שומעים ניגונים נוראים ואיומים, שלא שמעתם אוזן מעולם... הוא לא התכוון לכלום... רק כיוון במצווה, וזה היה יוצא מאליו... לא ניסה לשיר – רק היה מרוכז במצווה... וזה היה יוצא מתוך הדברים... ואידך זיל גמור – לפי זה כך אתה בכל שנייה... ומי שלא קרא את "שער היחוד והאמונה" של בעל התניא, ואינו רגיל בו – לא יושפע מן הדברים...