חומרת בקשת ברכות באמצע תפילה - והדרך הנכונה לזכות בברכה - הרב דב קוק

רבותי, אני רואה הרבה ברכות שאני מבקשים, כמו לומר שלום. תברך את זה... תברך את זה... זה נהיה כמו בוקר טוב כזה... בוקר טוב תברך את זה... בוקר טוב תברך את זה... אני אומר לכם, ומודיע לכם שזה הורס את האמונה לגמרי. זה מטשטש את האמונה. באים אלי אנשים תברך את זה וזה, אבל החזן כבר נמצא אחרי 'הודו', או שהחזן התחיל ברייתא של שלוש עשרה מידות של רבי ישמעאל, או שכבר יש קדיש – אבל לאותו אדם זה לא אכפת... הוא מדבר איתי חופשי. הוא מבקש ברכה, ומדבר בקדיש, ואת הקדיש הוא לא עונה, אמן יהא שמיה רבה הוא לא עונה, וממשיך לדבר בתוך הקדיש. מתחילים הודו, והוא ממשיך לדבר... אחרי ברוך שאמר, והוא ממשיך לדבר... מגיעים לאחרי 'ובא לציון' – מיד תברך את זה ואת זה, או בתוך שיר של יום. אדוני, זה חילול ה' דאורייתא, ברור שהברכה היא לא ברכה אלא להיפך. זה ממש הפוך מברכה וזה גובל בחילול ה'. באמצע 'שיר של יום' באים לבקש ברכה, כל הציבור רואה את זה, וזה מחליש את הציבור. אתה טיפש, אתה מחלל את ה', ועל מה?? אתה רומס את הקדישים, אתה מקלקל, קורבנות אתה לא אומר... ואם אמרת קורבנות, אתה מפריע לי לומר את הקורבנות. וזה ממש הפוך מברכה. עד כאן רזא דרישא. אבל יש כאן דבר יותר קשה ועמוק. מה שאמרנו עד עכשיו זה רק הרישא, אבל בסיפא זה אומר שבעולם הבא יש פה כפירה. כל נשמה של כל אדם משתוקקת שהקב"ה יברך אותה כל יום, הנשמה צריכה את הברכה של הקב"ה. הקב"ה נותן לאדם בכל יום ויום מאה ברכות, וזהו "לך לך מארצך" שאומר הזוהר הקדוש – שאלו המאה ברכות שהאדם מברך בכל יום, והוא מתברך במאה ברכות מהקב"ה. כשם שהוא מברך את הקב"ה , כך הוא מתברך מהקב"ה במאה ברכות. אם אתה רוצה להתברך מהקב"ה, מה אתה בא אלי? אין זאת אלא שאתה מזלזל במאה ברכות ולא משקיע מאמץ בהם, ולא מכוון את השמות שבהם (ואני לא מדבר על כוונות הרש"ש, אלא את הפשט), ממילא הברכה ממך והלאה... ממילא יוצא שהנשמה אכן רוצה את הברכה, אז לאיפה תבוא היא אותה נשמה? היא תבוא למי שמדמה לה שהוא במקום הקב"ה, האם זה לא קרוב קצת לעבודה זרה? תראה מה שאני אומר עכשיו, כמה זה חמור. אתה מרגיש שאתה אכן רוצה את הברכה של הקב"ה, שהקב"ה יברך אותך במאה ברכות, ואותם המאה ברכות של הקב"ה כולל את הכל מכל כל. הבעיה היא איך אתה מברך את הברכות, איך אני מברך, איך ראובן מברך, איך כל אחד מברך. אתה כבר מבורך ועומד, אז מה אתה בא אלי בכזה ספציפיות... ורודף... אין זאת אלא כפירה. אתה לא מאמין שהקב"ה מברך אותך. וזה חמור מכל חמור. שאתה אומר 'תברך אותי' אתה מעיד לכאורה שאתה אפיקורס, בוא נראה אותך מתפלל שעתיים קודם (אחר כך תבקש ברכה). אני מודיע לכם, זה נורא ואיום. מי שלא משקיע מאמץ בתפילה, ומי שמזלזל בחלקים של התפילה, מי שמדבר בקטורת, ואפילו בחודש אלול לא אומר את הקטורת, אין לו סיכוי להתברך. הוא הפוך מברכה. שיתבייש. הוא מפריע. הוא מחלל את ה'. בוא נראה אותך מברך מאה ברכות בכל יום, כל ברכה עם כוונה ועיניים עצומות... מספיק עם הכפירה הזו למען ה'. זה רק יוביל אותכם לכפירה. זה רק יוביל אותכם לדברים שהם היפך האמונה. חזקו ואמצו וכולנו ניכתב ונחתם בספרן של בעלי אמונה, צדיקים גמורים, אמן ואמן.