המשכת הרפואה באכילה על ידי הברכה - הרב דב קוק

יהודי שהגיע לקבל את ברכתו של מו"ר הרב דב קוק שליט"א לאשתו וביתו, שמע מהרב דיבורי חיזוק לחזק בהם את האישה והבת במעלת וחובת הכוונה בברכות, וכך אמר הרב: תגיד להם שהם יתחזקו בברכות של האוכל. העיקר הרפואה זה בברכה. הכח של הרפואה זה הברכה על האוכל, וזה נותן את הכח שבפה. האוכל הוא גם רפואה מלבד זה שהוא מזין. אבל הוא צריך להתברך כדי לרפא. האוכל לא רק מזין את הגוף, הוא גם מרפא את הגוף. ולכן הוא אמור להיות מבורך. ביום שאני צם, לפעמים אני צם יומיים (רצוף), מיד אני לא מרגיש טוב במעיים. האוכל מרפא את הגוף. בצום אתה רואה שהמעיים שלך סובלות. ושוב האוכל לא רק מזין, הוא גם מרפא, ובשביל שהוא ירפא הוא צריך להיות מבורך. וככל שהאוכל יותר מבורך הוא יותר משופר ומשובח, וכך הוא יותר פועל. והאמת, מי שלא מברך, אין לו כיף לאכול. אני רואה כאלה שהולכים לכל מיני מסעדות ומחפשים עוד מסעדות, אין להם כיף לאכול סתם סנדויץ... כי אם אתה לא חי את זה, זה לא כיף לך. וזה נהיה ממש כמו בהמה. בהמה אין לה כיף לאכול. לכן רואים כאלה שכל הזמנים מחפשים מסעדות. מה אתה מחפש רק מסעדות, הרי אתה רק מפסיד מזה?! אלא באמת אין לו כיף באוכל... למי יש את התאוות אכילה הכי גדולה? רק לבני תורה! התאוות אכילה של הבני תורה היא הכי גדולה. למה? כי אצלהם האוכל מדבר, זה חי. ואם זה דבר חי זה קונה אותך. ואם זה קונה אותך זה כבר מעורר את התאווה.