"קשר תפלין הראה" - הרב דב קוק מעורר על מצוות הנחת תפלין של יד כהלכתה לדעת הרמב"ם

ידוע שמצות הנחת תפלין נאמרה בתורה על ידי "קשירה", וכמ"ש "וקשרתם לאות על ידך" וכו'. והרמב"ם (פ"ג מהל' תפלין הי"ב) כתב, ואורך רצועה של יד כדי שתקיף את הזרוע, ויקשור ממנה הקשר, ותמתח רצועה אחת על אצבע אמצעית, ויכרוך ממנה על אצבעו שלש כריכות ויקשור. עכ"ל. וכן הוא בשו"ע (סי' כז ס"ח). ועורר מו"ר הרב דב קוק שליט"א, שמה שרגילים העולם לכרוך את שיור הרצועה סביב כף היד ו"לתחוב" את סוף הרצועה בין כף היד לכריכות, אין זה מספיק, ויש לעשות ממש קשר בסיום הרצועה, כיון שזה חלק ממצות "וקשרתם".  אמש מו"ר הרב שליט"א כרך גארטל על ידו כדי להסביר הענין להמון העם, ובכך לעורר לזכות את כולם בקיום מצות תפלין ללא חששות וספיקות. ---- (וכבר העיר בזה הגאון ר' חיים נאה בספרו "קצות השלחן" (סי' ח סי"א), ובבדי השלחן (שם ס"ק מב), ובהערות שבסוה"ס (דפ"ז ע"א וע"ב), ובסוף ספרו "שיעורי תורה" עורר על זה שוב, וכתב שמצוה לפרסם הענין.   ואמנם בביאור הגר"א (סי' כז ס"ח) כתב שאין כוונת הרמב"ם לעיכובא בקשר שעל כף היד, והעיקר לעשות פעולה שהתפלין יהיו במקום ולא יזוזו ממקומן, וכ"כ גם בס' ערוך השלחן (שם אות יט) דמספיק "לתחוב", וע"ש בס' שבילי דוד. ועוד. [וראה גם לשון רבינו מנוח וביאור מעשה רוקח על הרמב"ם שם]. וגם ידוע שיטת ר"ת שהובא בתוס' מנחות (לו ע"ב) שאין עיכוב לקשור בסוף הרצועה.   אבל לשון הזהב של הרמב"ם ביד החזקה מורה, שיש כאן ענין מעכב של מצות קשירת התפלין, [וע' בתשו' הרמב"ם (פאר הדור סי' פב). ודו"ק], וחבל לפספס מצות תפלין היקרה בשביל טרחה של שניה אחת, רק להוציא פלח מן הרצועה ולהכניס בו את הרצועה שוב, שבזה נעשה קשר ממשי. [וכן הביא בשו"ת תשובות והנהגות ח"א (סי' לח) שכן היה נוהג הגר"ח מבריסק זיע"א. וכן היה נוהג מרן הגרי"ש אלישיב זצ"ל כפי שהעיד בס' שבות יצחק חי"ד עמ' רעז].)