יגדיל תורה ויאדיר – נתינת התורה לישראל בתורת 'תורת חסד' – הרב דב קוק

"רבי חנינא בן עקשיא אומר, רצה הקב"ה לזכות את ישראל לפיכך הרבה להם תורה ומצוות שנאמר "ה' חפץ למען צדקו יגדיל תורה ויאדיר"". יש להתבונן מהו הלשון "יגדיל". אלא "יגדיל" פירושו "גדולה". "לך ה' הגדולה והתפארת והנצח וההוד כי כל בשמים ובארץ לך ה' הממלכה". בפסוק הזה יש שבע ספירות לפנינו – "כל" זה כנגד היסוד, "הממלכה" – זה כנגד המלכות. והתיבה הראשונה בפסוק זה "גדולה" - זה כנגד החסד. אנחנו קוראים לזה חסד, אך בתורה זה נקרא בלשון "גדולה". אם כן "יגדיל תורה ויאדיר" – "יגדיל" זה כנגד ה"גדולה" שזה חסד". וזה "רצה הקב"ה לזכות את ישראל" – "לזכות" פירושו "חסדים" – כעין הלשון 'אני מזכה אותך'. ולכן "יגדיל תורה" זה כנגד "לך ה' הגדולה", כנגד ה"חסד". ולכן כאשר אני אומר שהקב"ה "יגדיל תורה" פירושו "תורת חסד". פעולת ה"יגדיל תורה" של הקב"ה, זה ההגדרה של החפצא של התורה בגדר "תורת חסד". וזה עבודתו של אברהם אבינו שממנו התחיל "אלפים תורה" בעולם. שהרי המעבר בין "אלפים תוהו" ל"אלפים תורה", זה בשנת ב"ן של אברהם אבינו כידוע. שנת ב"ן של אברהם פירושו חסדים. ב"ן עולה בגימטריה "אליהו" שהוא מביא את בשורת הגאולה שהיא כל כולה חסדים. שנת 'בן דאברהם' פירושו 'אליהו דאברהם', שאז עובר כל העולם מ"אלפים תוהו" ל"אלפים תורה". "אלפים תוהו" פירושו – אני בעצמי, "אלפים תורה" פירושו – "תורת חסד על לשונה. עכשיו בשנת ב"ן דאברהם אני מעביר את העולם מ"אלפים תוהו" ל"אלפים תורה", דווקא בעיתוי של אברהם אבינו, מפני ש"תורת חסד על לשונו" של אברהם אבינו. עד תחילת "אלפים תורה" היה רק "אלפים תוהו" שאז עדיין אין חסד, אלא רק כלי מוצא של האדם מינה וביה, ואברהם אבינו הוא זה שדואג לעולם כולו (נח לא דאג לכל העולם כולו, לכן זה עדיין לא נחשב כחסד, הוא אמנם היה צדיק צדיק, אבל הוא לא דאג לכל העולם), ורק אברהם שדאג לכל העולם כולו, אצלו נקרא "תורת חסד על לשונו". "רבי חנינא בן עקשיא אומר, רצה הקב"ה לזכות את ישראל לפיכך הרבה להם תורה ומצוות". "הרבה" פירושו "רוב". וזה נקרא חסדים – להשפיע ולהשפיע ולהשפיע... "יגדיל תורה" – זה גם חסד – "תורת חסד". למה עשיתי "תורת חסד", למה בראתי את התורה בגדר "תורת חסד", היה אפשר לומר 'תורה' או 'תורת ה'', בדווקא זה נקרא "תורת חסד", למה? אלא כיוון שכל התורה שהבאתי לעולם זה רק לזכות את ישראל, שפירושו לעשות חסדים עם ישראל, לכן אכן הכוח הזה לקבל עולם-הבא אני מגדיר אותו ומביא אותו בתורת "תורת חסד", מפני שכל התורה שהבאתי לעולם זה רק כדי להשפיע חסדים על ישראל, לכן אני "מגדיל תורה" ב"גדולה" דאברהם, והופך אותו (לאברהם) לחפצא של "תורת חסד", מפני שכל מטרת התורה היא להביא את ישראל לעולם הבא, שפירושו חסד לישראל. ומכיוון שמטרת נותן התורה זה להשפיע חסדים על ישראל, לכן הוא עשה כזה דפוס בתורה שהתורה תקרא "תורת חסד", כי זה מטרת נותן התורה להמשיך חסדים על ישראל על ידי התורה. ממילא הוא שם חפצא של חסד מינה וביה דביה בתורה ועשה אותה "תורת חסד". "יגדיל תורה" – הקב"ה מגדיל את התורה ואכן התורה נעשית חפצא של "תורת חסד", ואכן היא נעשית כך כדי ל"זכות את ישראל". תשמע ותראה איך כל התורה של הקב"ה זה רק להיטיב עם ישראל, רק כדי לתת לך את החסדים של אברהם אבינו.