"אל תביאני לידי נסיון" - הרב דב קוק - מוצא"ש בראשית תשפ"ג

אמש בסיום סעודה שלישית שהתארכה לאחר צאת שבת ר"ת, נשאל מו"ר הרב דב קוק שליט"א, מה פשר הבקשה שאומרים בכל בוקר, אל תביאני לידי נסיון... הלא כל מטרת האדם בעוה"ז היא העמידה בנסיון כדברי הרמח"ל ב"מסילת ישרים", וא"כ איך מתפרשת בקשה זו שלא יבוא אדם לידי נסיון, אם זה כל עבודתו בעוה"ז, ולשם כך הוא בא?   והשיב מו"ר הרב שליט"א בכמה דרכים, ובסיום דבריו אמר ביאור מחודש ומחזק, וזה תוכן דבריו:   אם אדם ידע מה זה פחד של חטא... אתה כאדם הפחד שלך צריך להיות כזה גדול, עד שתבקש מהקב"ה, "אל תביאני לידי נסיון". תעזוב את מה שהקב"ה יעשה...   אחד כמו הרב מבריסק הוא מתחנן "אל תביאני לידי נסיון", כי הרי גם עכשיו אני בקושי זז ולא יכול יותר...   ואכן מי שיגיד את זה בלב שלם, הוא כל כך מפחד ומקבל עצמו הכל, אבל אומר אל תגיד לי את זה... כ"נברא" אתה חייב לומר "אל תביאני לידי נסיון", ואם אתה לא אומר כך, תדע לך שאתה מעיד שהפחד מהאריה הוא לא כל כך גדול אצליך...   אל תכנס לחשבונות של הקב"ה... זה כמו שיגיע לפה עכשיו אורח, ואני רוצה שהוא לא יהיה בעל תאוה, לכן אני לא יעשה לו חביתה טעימה...   החשבונות של האורח - זה חשבונות שלו, אבל אתה - זה אורח שלך...   אותו הדבר בנסיון... את החשבונות של הקב"ה תשאיר אליו, אבל אני כ"נברא" חייב לפחד, וזה מה שמעורר בי את בקשת "אל תביאני לידי נסיון", ומי שלא מפחד ולא מבקש, זה סימן שאין לו יראת שמים. (צילום: נ. כהן)