סיפורים פלאיים שסיפר הרב דב קוק על הרב ישראל זאב גוסטמן זצ"ל ראש ישיבת "נצח ישראל"

מסופר על הרב ישראל זאב גוסטמן זצ"ל ראש ישיבת "נצח ישראל" כי פעם אחת עמל בדברי רשב"א מוקשה במשך שלושה ימים ברציפות לילה ויום, התעמק והתחבט בלילה הראשון לעמוד על דברי הרשב"א ולא הצליח, וכך גם בלילה השני, אך בלילה השלישי הצליח לעמוד ולתפוס את סברת הרשב"א. ובאותו הלילה חלם כי הראשונים מדברים בינהם בפמליא של מעלה וטענים שאין מתעמקים בדבריהם בעולם הזה, ואין מבינים את דבריהם... ולפתע קם הרשב"א ואומר יש אחד שאמר פשט בדברי וזה ה"אור שמח". הלכו פמליה של מעלה אל ה"אור שמח" וביקשו ממנו שיאמר את הפשט ברשב"א שחידש. וה"אור שמח" השיב להם, נכון שאמרתי פשט בדברי הרשב"א אבל יש עכשיו אחד שאמר בישיבה של מטה פשט ברשב"א יפה יותר ממה שאמרתי, לכן אני לא יחזור על הפשט שאני חידשתי. ומיד ביקשו פמליה של מעלה מה"אור שמח" שאם כן לפחות יאמר להם את הפשט ברשב"א שחידשו בישיבה של מטה, והשיב להם ה"אור שמח": תחכו עד שיגיע אותו תלמיד חכם שחידש את הפשט ברשב"א והוא יגיד בעצמו את הפשט... וסיפור מפעים נוסף על הרב גוסטמן מסופר כי פעם אחת למד "ים של שלמה" שחיבר המהרש"ל, והקשה קושיה בדבריו. באותו הלילה בא אליו אדם עם זקן מהודר בחלון (וזה היה המהרש"ל בעצמו) ואומר לו: 'אתה צודק בקושיה שהקש, אבל אתה יכול גם ליישב את הקושיה'. הלך הרב גוסטמן וסיפר את החלום לאשתו, והיא מיד אמרה לו: 'אם כך תלך לבית המדרש ואולי תהיה לך סיעתא דשמיא ליישב את הקושיא'. וכך הלך הרב גוסטמן אל הישיבה ועמל בדברי המהרש"ל עד שלפנות בוקר מצא תשובה לקושייתו. וכך נעמד בבוקר בשיעור כללי בישיבה והקשה את הקושיה שהקשה, ואת סיפור החלום ואת התירוץ שזכה לתרץ. והפטיר מו"ר הרב שליט"א לאחר הסיפורים האלה ואמר: 'זה לא יאומן, זה אדם שחי בדור שלנו'! (שהרי הרב גוסטמן נפטר בכ"ח סיון תשנ"א). ומעניין לציין שמעשיות אלה סיפר מו"ר הרב שליט"א גם באחת השבתות האחרונות ובאותה העת הדגיש ועורר מו"ר הרב שליט"א את הקשר הפנימי שיש בין ישיבה של מטה לישיבה של מעלה, שתיכף ומיד שעמלים כאן בתורה ומחדשים חידושים מיד יודעים מזה הצדיקים בעולם העליון.