מתחת לחופת נכדו הרב דב קוק בהסבר מיוחד על הפסוק "ישיש עלייך אלוהיך כמשוש חתן על כלה"

אמש רגעים לפני תחילת החופה של משה קוק שיחי', נכדו של מו"ר הרב דב קוק שליט"א, החלו לשיר "ישיש עלייך אלוהיך כמשוש חתן על כלה". ועצר לרגע מו"ר הרב שליט"א והחל להסביר בעמקות מדוע הלשון דווקא "ישיש" שהוא משורש "ששון". וכך אמר מו"ר הרב שליט"א: מי הם החתן והכלה ברוחניות? "אשר ברא ששון ושמחה". "ששון" – לשון זכר, "שמחה" – לשון נקבה. וזה אומר שמצב הצבירה של חתן וכלה במופשטות, זה תערובת של "ששון" שבא על ה"שמחה". שמחה זה הגדלה. "ששון" – זה טיפת הזרע, זה הכוח. "שמחה" – זה ההתפעלות, זה ציור הולד של האישה כלפי הזרע. הוי אומר, שמפני שהאישה צריכה להיכלל באיש, היא השמחה של הששון, לכן "ישיש עלייך אלוהיך". כיוון שהששון הזה צריך את השמחה, השמחה זה הכלי המקבל ומגדיל את הששון, כיחס הולד שמגדיל את האיברים ביחס לטיפה. וזה "ישיש עלייך אלוהיך כמשוש חתן על כלה". כיוון שהקב"ה זה "ששון ושמחה", לכן החתן הזה ישיש על הכלה, והכלה את השמחה שלה... ה"ששון" – זה הכוח של החתן. השמחה שעושים מסביב לששון, זה הכלה. קבלת הששון של החתן זה על ידי שמחה, על ידי הכלה – שבע ברכות – "כיצד מרקדין לפני הכלה". ה"שמחה" – זה הכלה. וה"ששון" זה "ישיש" – "ישיש עלייך אלוהייך כמשוש חתן על כלה". "עלייך" זה משורש "עלינו". "עלינו" עולה הוי"ה דס"ג בריבוע. ריבוע הוי"ה דס"ג פירושו להכיל את הקבלה על קרבו וכרעיו. וזה הסיפור של החתן והכלה עכשיו. וזה מה שרציתי לומר עכשיו את הפירוש של המילה "ישיש עלייך אלוהייך". ועכשיו תשיר את זה, בכוונה הזו... ופצח מו"ר הרב שליט"א בשירת "ישיש עלייך אלוהיך כמשוש חתן על כלה".