אתה מסוגל לוותר לחברך על כוס שתיה אחרי צום? - הרב דב קוק במוסר נוקב על עבודת הלשמה

אדם עושה מצוות של בין אדם למקום, כגון מצוות הנחת תפילין, אבל איך אני יכול לדעת אם המצוות האלה לשם שמים? יבואו המצוות של בין אדם לחברו ויגלנו לנו. אם במצוות של בין אדם לחברו אתה מסכים להפקיר את עצמך עבור חברך – זה סימן שהמצוות שלך של בין אדם למקום היו לשם שמים. לדוגמא, פעם אחת צמתי יומיים רצוף (כולל הלילה) בימי הקיץ, בסוף הצום היתה מוכנה כוס שתיה. ולפתע הגיע אלי אדם שלא צם ומבקש לעשות ברכה על הכוס שתיה... אמרתי לו: בכבוד תברך... דבר כזה נקרא לשם שמים, דבר כזה שאתה מפקיר את עצמך כלפי חברך – זה אות וסימן שגם כלפי שמים אתה מסכים להפקיר את עצמך והמצוות שלך הם לשם שמים. והיה אם אתה לא מסכים להפקיר את עצמך עבור חברך – זה מגלה שהמצוות שלך אינם לשם שמים באמת. אמנם תקבל שכר על המצוות, אך לא נדבקת בבורא עולם. כפי איכות עבודת הלשמה כך אתה דבוק בבורא עולם. והנקיון הזה הוא אין סופי!