פרחי ירושלים - עת שערי רצון (סולן: עילאי שטרית) - גרסת יהדות לוב

מילים: ר' יהודה אבן עבאס לחן: עממי - יהדות לוב ביצוע: פרחי ירושלים סולן: עילאי שטרית מילים: עֵת שַׁעֲרֵי רָצוֹן לְהִפָּתֵחַ יוֹם אֶהְיֶה כַפַּי לְאֵל שׁוֹטֵחַ אָנָּא זְכֹר נָא לִי בְּיוֹם הוֹכֵחַ עוֹקֵד וְהַנֶּעֱקָד וְהַמִּזְבֵּחַ. בָּאַחֲרִית נֻסָּה בְּסוֹף הַעְשָׂרָה הַבֵּן אֲשֶׁר נוֹלַד לְךָ מִשָּׂרָה אִם נַפְשְׁךָ בוֹ עַד מְאֹד נִקְשָׁרָה קוּם הַעֲלֵהוּ לִי לְעוֹלָה בָרָה עַל הַר אֲשֶׁר כָּבוֹד לְךָ זוֹרֵחַ עוֹקֵד וְהַנֶּעֱקָד וְהַמִּזְבֵּחַ. אָמַר לְשָׂרָה כִּי חֲמוּדֵךְ יִצְחָק גָּדַל וְלֹא לָמַד עֲבוֹדַת שַׁחַק אֵלֵךְ וְאוֹרֵהוּ אֲשֶׁר לוֹ אֵל חַָק אָמְרָה לְכָה אָדוֹן אֲבָל אַל תִּרְחַק עָנָהּ יְהִי לִבֵּךְ בְּאֵל בּוֹטֵח עוֹקֵד וְהַנֶּעֱקָד וְהַמִּזְבֵּחַ. שַׁחַר וְהִשְׁכִּים לַהֲלֹךְ בַּבֹּקֶר וּשְׁנֵי נְעָרָיו מִמְּתֵי הַשֶּׁקֶר יוֹם הַשְּׁלִישִׁי נָגְעוּ אֶל חֵקֶר וַיַּרְא דְּמוּת כָּבוֹד וְהוֹד וָיֶקֶר עָמַד וְהִתְבּוֹנֵָן לְהִמָּשֵׁחַ עוֹקֵד וְהַנֶּעֱקָד וְהַמִּזְבֵּחַ. יָדְעוּ נְעָרָיו כִּי קְרָאָם לֵאמֹר אוֹר הֲרְאִיתֶם צָץ בְּרֹאשׁ הַר הַמֹּר וַיֹּאמְרוּ לֹא נֶחֱזֶה רַק מַהְמוֹר עָנָה שְׁבוּ פֹה עַם מְשׁוּלִים לַחְֲמוֹר וַאֲנִי וְהַנַּעַר לְהִשְׁתַּטֵּחַ עוֹקֵד וְהַנֶּעֱקָד וְהַמִּזְבֵּחַ. הָלְכוּ שְׁנֵיהֶם לַעֲשׂוֹת בִּמְלָאכָה וְיַעֲנֶה יִצְחָק לְאָבִיו כָּכָה אָבִי רְאֵה אֵשׁ וַעֲצֵי מַעֲרָכָה אַיֵּה אֲדֹנִי שֶׂה אֲשֶׁר כַּהֲלָכָה הַאַתְּ בְּיוֹם זֶה דָּתְךָ שׁוֹכֵחַ עוֹקֵד וְהַנֶּעֱקָד וְהַמִּזְבֵּחַ. וְיַעֲנֶה אָבִיו בְּאֵל חַי מַחְסֶה כִּי הוּא אֲשֶׁר יִרְאֶה לְעוֹלָה הַשֶּׂה דַּע כָּל אֲשֶׁר יַחְפֹּץ אֱלֹהִים יַעֲשֶׂה נִבְנֶה בְנִי הַיּוֹם לְפָנָיו כִּסֵּא אָז יַאֲמִיר זֶבַח וְהַזּוֹבֵחַ עוֹקֵד וְהַנֶּעֱקָד וְהַמִּזְבֵּחַ. דָּפְקוּ בְּשַׁעְרֵי רַחֲמִים לִפְתֹּחַ הַבֵּן לְהִזָּבַח וְאָב לִזְבֹּחַ קֹוִים לְָאֵל וּבְרַחֲמָיו לִבְטֹחַ וְקֹוֵי ה' יַחֲלִיפוּ כֹחַ דָּרְשׁוּ בְּנַחֲלַת אֵל לְהִסְתַּפֵּחַ עוֹקֵד וְהַנֶּעֱקָד וְהַמִּזְבֵּחַ. הֵכִין עֲצֵי עוֹלָה בְּאוֹן וָחַיִל וַיַּעֲקֹד יִצְחָק כְּעָקְדוֹ אַיִל וַיְהִי מְאוֹר יוֹמָם בְּעֵינָם לַיִל וַהֲמוֹן דְּמָעָיו נוֹזְלִים בְּחַיִל עַיִן בְּמַר בּוֹכָה וְלֵב שָׂמֵחַ עוֹקֵד וְהַנֶּעֱקָד וְהַמִּזְבֵּחַ. שִׂיחוּ לְאִמִּי כִּי שְׂשׂוֹנָהּ פָּנָה הַבֵּן אֲשֶׁר יָלְדָה לְתִשְׁעִים שָׁנָה הָיָה לְאֵשׁ וּלְמַאֲכֶלֶת מָנָה אָנָה אֲבַקֵּשׁ לָהּ מְנַחֵם אָנָה צַר לִי לְאֵם תִּבְכֶּה וְתִתְיַפֵּחַ עוֹקֵד וְהַנֶּעֱקָד וְהַמִּזְבֵּחַ. מִמַּאֲכֶלֶת יֶהֱמֶה מִדְבָּרִי נָא חַדְּדָהּ אָבִי וְאֶת מַאֲסָרִי חַזֵּק וְעֵת יְקַד יְקוֹד בִּבְשָׂרִי קַח עִמְּךָ הַנִּשְׁאָר מֵאֲפָרִי וְאְמֹר לְשָׂרָה זֶה לְיִצְחָק רֵיחַ עוֹקֵד וְהַנֶּעְקָד וְהַמִּזְבֵּחַ. וַיֶהֱמוּ כָּל מַלְאֲכֵי מֶרְכָּבָה אוֹפַן וְשָׂרָף שׁוֹאֲלִים בִּנְדָבָה מִתְחַנְּנִים לָאֵל בְּעַד שַׂר צָבָא אָנָּא תְּנָה פִדְיוֹם וְכֹפֶר הָבָה אַל נָא יְהִי עוֹלָם בְּלִי יָרֵחַ עוֹקֵד וְהַנֶּעֱקָד וְהַמִּזְבֵּחַ. אָמַר לְאַבְרָהָם אֲדוֹן שָׁמַיִם אַל תִּשְׁלְחָה יָד אֶל שְׁלִישׁ אוּרַיִם שׁוּבוּ לְשָׁלוֹם מַלְאֲכֵי מַחֲנַיִם יוֹם זֶה זְכוּת לִבְנֵי יְרוּשָׁלַיִם בּוֹ שַׁעֲרֵי רַחֲמִים אֲנִי פּוֹתֵחַ עוֹקֵד וְהַנֶּעֱקָד וְהַמִּזְבֵּחַ. לִבְרִיתְךָ שׁוֹכֵן זְבוּל וּשְׁבֻעָה זָכְרָה לְעֵדָה סוֹעֲרָה וּנְגוּעָה וּשְׁמַע תְּקִיעָה תּוֹקְעָה וּתְרוּעָה (כשראש השנה חל בשבת: וּשְׁמַע תְּפִלָּה זָכְרָה לִתְרועָה) וֶאֱמֹר לְצִיּוֹן בָּא זְמַן הַיְשׁוּעָה יִנּוֹן וְאֵלִיָּה אֲנִי שׁוֹלֵחַ עוֹקֵד וְהַנֶּעֱקָד וְהַמִּזְבֵּחַ.