ידידיה צברי - ניגון יה אכסוף \\ קלרינט

"יה אכסוף" הוא אחד הפיוטים המוכרים והאהובים ביותר בזמירות שבת, ולו סיפור רקע עשיר ומרתק: קלרינט: ידידיה צברי ליווי קלידים: מרדכי שלום רוזנפלד להזמנת הופעות לארועים: 0534715988 להאזנה ברצף לכל הניגונים לחצו כאן: https://www.youtube.com/playlist?list=PLDj3-oGdjQ162ej8V5rN74yljM6GMJt5s רקע הניגון: המחבר: הפיוט חובר על ידי רבי אהרן הגדול מקרלין (ה'תצ"ו - ה'תקל"ב, 1736-1772), מגדולי האדמו"רים בראשית ימי תנועת החסידות ותלמידו של המגיד ממזריטש. רבי אהרן הגדול היה בעל חוש מוזיקלי מפותח, וחתם את שמו באקרוסטיכון "אהרן" בתחילת המילה השנייה שבכל בית בפיוט. על פי המסורת החסידית, רבי אהרן חיבר את הפיוט בהוראת רבו, המגיד ממזריטש, כששהו יחד סביב שולחן השבת. תוכן הפיוט וייחודיותו: הפיוט "יה אכסוף" מתאר כמיהה עמוקה וכיסופים לקדושת השבת ולקרבת ה' באמצעותה. הוא מתמקד בענייני הרוח והנשמה של השבת, ולא בענייני אכילה ושתייה, ולכן יש הנוהגים לשיר אותו אף ביום כיפור שחל בשבת. הפיוט נותן מבט לצורת השבת בחצרו של המגיד ממזריטש, שם עיקר העיסוק היה להרגיש את קדושת השבת ולקבל ממנה שפע רוחני. מבחינה ספרותית, הפיוט אינו מותאם לפי כללי השירה המקובלים (כמו משקל קבוע), אך הוא ספוג רגש והתלהבות חסידית. הלחנים וההתפשטות: לפיוט "יה אכסוף" יש מספר רב של לחנים, כאשר הלחן המפורסם ביותר מיוחס לנכדו של מחבר הפיוט, רבי אהרן השני מקרלין (בעל "בית אהרן"). לחן זה מושר כיום ברוב הקהילות החסידיות, ואף חדר לציבור הליטאי והדתי לאומי, ונחשב לאחד מניגוני הרגש הטובים ביותר בציבור הדתי והחרדי. בחסידות קרלין עצמה, על אף שהלחן הנפוץ מושר באירועים מיוחדים, בכל שבת מזמרים באחד מעשרות הלחנים האחרים של החסידות. גם בחסידות סלונים, שהיא חסידות בת של קרלין, יש עשרות לחנים לפיוט, ואחד מאבות חסידות סלונים, רבי משה מקוברין, נהג להלחין לו לחנים רבים. הפיוט "יה אכסוף" הפך לאחד משירי השבת הקאנוניים שנכנסו לזמירות שבת, והוא ממשיך להיות מושר ומולחן במגוון רחב של קהילות וסגנונות עד היום, מעיד על עומק הרגש והכמיהה לשבת שהוא מבטא.