מעלת הליכה לקברות צדיקים בתשעה באב – הרב דב קוק

מעלת הליכה לקברות צדיקים בתשעה באב – ממו"ר הרב דב קוק שליט"א בית המקדש נקבר באדמה – זה נקרא קברות צדיקים. וזה נקרא "טבעו בארץ שעריה" – שערי בית המקדש נקברו, וכל צדיק הקבורה שלו דומה לבית המקדש, והוא קשור לאותה הקבורה. זה קבורה אחת. כאשר הולכים לקבר של צדיק, אתה פשוט הולך לקבורה של בית המקדש. "טבעו בארץ שעריה" – השערים של בית המקדש נקברו באדמה. ונאמר בפסוק "זה השער לה' צדיקים יבואו בו", כיוון שהצדיק שייך לשער. לכן אם השער בארץ קבור, זה אומר שהוא קבור אתו ביחד. לכן הולכים לקברי צדיקים ביום הזה (תשעה באב). תשעה באב נקרא "מועד". וצריך להבין מה המועד שיש בתשעה באב. המועד של תשעה באב מראה לך כמה גדול המקדש, ואז ממילא אתה מצטער. כל השנה זה לא כל כך ככה, לכן אתה לא מצטער כל כך, וזה כמו עני גדול שמראים לו כרטיס זכיה שהוא פספס בו זכיה של מיליארד... אם הוא לא ראה וידע על הכרטיס של המיליארד הוא לא בוכה, אבל אם מראים לו שהיה לו כרטיס של מיליארד ולא הרמת אותו ופספסת אותו, אז הוא מתחיל לבכות ואי אפשר לנחם אותו. וזה נקרא "מועד" של תשעה באב – שמראה לך כמה גדול המקדש, ואז ממילא אתה מצטער. וכי יש לך מועד גדול מזה שבורא עולם מראה לך את מעלת המקדש? וזה בעצמו גורם לך את הצער. וזה בעצמו נקרא שהולכים לקברות צדיקים, שתדע מה הפסדת. אם עכשיו האריז"ל נמצא בדור שלנו – זה נקרא שיש חורבן או שאין חורבן. זה מעט יכול להמחיש. אם נגיד שהבבא סאלי אתנו בדור, הדור היה נראה אחרת... והבבא סאלי זה רק הסוף והקצה של הצדיקים הקדמונים יותר...