ידידיה צברי - ניגון הבעל שם טוב \\ קלרינט

קלרינט: ידידיה צברי ליווי קלידים: מרדכי שלום רוזנפלד להזמנת הופעות לארועים: 0534715988 להאזנה ברצף לכל הניגונים לחצו כאן: https://www.youtube.com/playlist?list=PLDj3-oGdjQ162ej8V5rN74yljM6GMJt5s רקע הניגון: כשמדברים על "ניגון הבעל שם טוב", חשוב להבחין בין שני סוגים עיקריים של ניגונים המיוחסים לו או קשורים אליו: * ניגון שחיבר הבעל שם טוב בעצמו (הניגון "האמיתי"): הבעל שם טוב (רבי ישראל בן אליעזר, מייסד תנועת החסידות) ייחס חשיבות עליונה לנגינה ככלי לדבקות רוחנית ולחיבור לה'. הוא עצמו היה בעל קול נדיר וחוש מוזיקלי מפותח, ונהג לשורר לעיתים קרובות. הוא ראה בנגינה אמצעי לביטוי הנפש, עליצות, שמחה ושפיכות הנפש. על פי המסורת, הבעל שם טוב חיבר ניגון ספציפי הנחשב "ניגון הבעל שם טוב האמיתי". זהו ניגון שאינו מוכר לציבור הרחב באותה מידה כמו הניגון החב"די הנודע (שנדון בהמשך), והוא בעל אופי עמוק ורוחני, המבטא את פנימיות עבודת ה' של הבעל שם טוב ותורתו. ישנם ביצועים עכשוויים לניגון זה המנסים לשחזר את האופי המקורי שלו. * ניגון "התעוררות רחמים" המזוהה כ"ניגון הבעל שם טוב" (הנפוץ): זהו הניגון שאליו מתכוונים רוב האנשים כאשר הם אומרים "ניגון הבעל שם טוב". זהו ניגון מרגש, חודר לב, המיוחס לתלמידו המובהק של הבעל שם טוב, רבי יחיאל מיכל מזלוטשוב. * סיפור הרקע: המסורת מספרת כי רבי יחיאל מיכל חיבר את הניגון מתוך געגועים עזים לרבו, הבעל שם טוב, בשנה מסוימת שבה לא יכול היה לנסוע אליו. הניגון מבטא את שלבי הגעגוע והכמיהה: החלק הראשון מביע רצון עז לראות את פני הרבי, החלק השני את השמחה שבפגישה, והחלק השלישי את תחושת החיבור הרוחני העמוק. * מעלת הניגון ובקשת הבעל שם טוב: על פי האגדה, הבעל שם טוב ביקש לשמוע דווקא את הניגון הזה לפני פטירתו (בחג השבועות ה'תק"ך, 1760). יתרה מכך, הוא הבטיח הבטחה מיוחדת: "כל מי שינגן את הניגון הזה ויהרהר בתשובה – בכל מקום שאהיה בעולמות העליונים, אשמע אותו, ארד אליו ואסייע לו". הבטחה זו מעניקה לניגון מעמד מיוחד של סגולה לעורר רחמי שמיים. * התפשטות הניגון: ניגון זה נכנס ל"ספר הניגונים" של חסידות חב"ד (ניגון כ"ב) והפך למזוהה מאוד איתה, אף על פי שלא הולחן על ידי אדמו"ר חב"די. כיום הוא מוכר ומושר בקהילות חסידיות רבות, וגם בציבור הכללי, בחתונות, אירועים מיוחדים, ובשעת התעוררות רגשית. הוא ידוע ביכולתו לגעת בנימי הנפש ולעורר תחושות עמוקות של התבוננות, יראה, ואף שמחה פנימית. מאפיינים כלליים של ניגוני הבעל שם טוב והחסידות: הבעל שם טוב ותלמידיו ראו בנגינה כלי מרכזי בעבודת ה'. הם הפיחו בה רוח חיים חדשה, והחזירו אותה למקורה הקדוש. הניגון החסידי, שהחל להתפתח בתקופתו ובחצרו, נועד לגרש עצבות ותוגה, ולהכניס שמחה, חדווה ועליצות הלב. הניגונים האלו, ובהם גם אלה המיוחסים לבעל שם טוב עצמו או לתלמידיו הקרובים, הם לרוב: * ללא מילים: או עם מעט מילים, כדי לאפשר למתפלל או למקשיב להתמקד ברגש ובכוונה הפנימית ולא בטקסט. * עמוקים ורציניים: לעיתים בעלי מבנה מורכב, עם תנועות איטיות וממושכות שנועדו לעורר התבוננות. * בעלי כוח התעוררות: הם מכוונים לעורר את הנפש, לרומם אותה לדבקות ולהכניס בה שמחה ואמונה. * "קנייטשן" (קמטים): ביטויים מוזיקליים אופייניים, לרוב מלודיות קצרות וחוזרות, המביעים עומק מחשבה והתעוררות נפשית. לסיכום, "ניגון הבעל שם טוב" המוכר הוא למעשה "ניגון התעוררות רחמים" של תלמידו, רבי יחיאל מיכל מזלוטשוב, וזאת בשל סיפור הבקשה המיוחדת של הבעל שם טוב בטרם הסתלקותו. הוא מהווה דוגמה מצוינת לכוחה של הנגינה החסידית לעורר רגשות עמוקים ולחבר את האדם לשורש נשמתו.