על השאלות אחר הפיגוע המזוויע: מרן פוסק הדור הרב זילברשטיין משיב ופורס את משנתו דעת תורה ברורה וצרופה

אחר הפיגוע הנורא שהתרחש בצומת רמות בירושלים, בעוד עם ישראל כולו עטוף יגון ואנחה על חרון אף ה', על 6 קדושים וטהורים הי"ד שעלו בסערה השמימה ע"י בני עוולה ימ"ש, וכן על 4 חיילים שנהרגו בעזה הי"ד. הלבבות סוערים, הרגשות הומים, וממילא השאלות זורמות לשולחן מלכים, ומתוך השאלות הרבות שנשלחו לרבינו בימים אלה, הציג בפניו נכדו חביבו הרה"ג ר' חיים מלין, מבחר שאלות אקטואליות וכואבות, עליהם השיב רבינו ופרס את משנתו, דעת תורה ברורה וצרופה, בענייני השעה. להלן חלקים מהשו"ת:
*
אברך תושב רמות, שאשתו מפחדת לצאת מהבית
התקשר אלי אברך שגר בירושלים [בשכונת רמות], ואומר שמאז הפיגוע אשתו ממש בחרדה, ולא מסכימה לצאת מהבית, ויש לה פחד, צדו צעדינו מלכת ברחובותינו, והוא ביקש מה אפשר למסור לה בשם סבא, לחזק אותה, כי היא מאד מפוחדת.
רבינו שליט"א להגיד לה שזה כפרה, זה לא שסתם הרגו אותו, החליטו בשמים שצריך כפרה על העם היהודי, ואלה המכפרים. אדרבה, כעת הסכנה היא הרבה פחותה, כי חרון אף ה' ירד. בדיוק ההיפך, אחרי הסיפור הזה שהיה, חרון אף ה' ירד. י"א נפשות שנרצחו, יותר ממניין, והם ימליצו טוב לפני כסא הכבוד ויכפרו על עם ישראל כמו קרבן.
*
שירי רגש במקום הפיגוע, תופעה פסולה?
יש תופעה אצל הגויים, שכשיש כזה אסון שנרצחים בני אדם, מגיעים למקום ושמים פרחים ונרות, ומה שרואים בשנים האחרונות שזה נכנס גם אלינו, ואתמול באו למקום של הפיגוע בחורי ישיבות והדליקו נרות, והתחילו לשיר שירי רגש, כגון 'נקום נקמת דם עבדיך השפוך'. אז אני שואל מה השקפת התורה על כזה דבר?
רבינו: זה לא נורא, זה שירים של קודש, וזה שירי רגש שמעוררים לתשובה, ואין בזה פגם. כאילו אומרים לגויים, אתם לא תשברו אותנו. אחד מהמגמות שלהם זה לשבור את עמ"י, והשירה הזו מפרסמת כלפי העולם, אותנו אתם לא תשברו!
***
נהג המונית שחירף את נפשו להציל אשה מבוגרת, האם ע"פ הלכה היה חייב בכך?
יש נהג מונית חילוני, שהיה בפיגוע אתמול, והתפרסם בכל העולם הגבורה שהוא עשה, הוא הסיע אשה מבוגרת במונית, והוא היה מאחורי האוטובוס שהמחבלים היו, ואז התחיל הפיגוע, אז כל אחד הטבע שלו זה לקום ולברוח, ושהאשה תסתדר לבד..., אבל הוא ירד ממקום הנהג, והגיע למקום של האשה המבוגרת, ובעוד הכדורים שורקים ועפים מעל לראשו, הוא סייע לה לצאת, וחיכה וברח איתה ביחד. והוא והיא ניצלו בנס. כולם התפעלו מה זה הגבורה של עם ישראל, שעוזרים אחד לשני בעת צרה.
רבינו: אגודים בצרה...
אני הסתפקתי, ע"פ הלכה האם מותר לעשות את זה, כי זה הרי מקום סכנה ודאי, שעפו לו מעל הראש כדורים?
רבינו: מותר ודאי שמותר, כל השאלה היא אם יש חיוב לעשות את זה. אין חיוב בפשטות להיכנס אפילו לספק סכנה, כדי להציל חברו מודאי סכנה, אבל מי שעושה כן, קדוש יאמר לו.
סבא אומר תמיד שבאומות העולם אין כזה דבר, הם ישר בורחים, חושבים על עצמם.
*
איך יתכן שאחד הנרצחים ויתר על מקומו בטרמפ, ודקות לאחר מכן עלה השמימה?
היה עוד סיפור, שאחד מהנרצחים עלה על טרמפ, ומישהו בא להגיד לו שרוצה את המקום, כי יש לו תור לרופא, אז הוא אמר אני אוותר לך, הוא ירד, ונשאר בתחנה, ונרצח אחרי כמה דקות.
אז אנשים שואלים, איך זה יכול להיות, אנחנו תמיד לומדים שעל ידי שעושים מצוות זוכים לחיים בגלל זה, הוא עשה חסד וויתר את המקום, וכביכול בגלל זה נשאר בתחנה, והוא נרצח?
רבינו: מסבירים דבר כזה, שהקב"ה ידע הרי שהוא קדוש ונגזר עליו שירצח עקד"ה, שהיתה גזירה אין מה לדבר, גזירה אכזרית, הקב"ה גלגל שתוך כדי כך זכה לעשות מצוה שאין כמוה, קידוש ה' נורא ממש. במקום למות במיתה רגילה, של התקף לב וכדומה, אז הוא מת מתוך מצוה, על קידוש ה'.
הנכד: כמו שרשכבה"ג מרן שר התורה הגר"ח קניבסקי זצוק"ל אמר אחרי הפיגוע בהר נוף, שיהודים נרצחו בתוך ביהכ"נ עם טלית ותפילין, וכולם שאלו איך יתכן, אז הוא הביא מה שכתב בספרו 'טעמא דקרא' בפרשת חיי שרה, ששרה אמנו נהרגה בגלל שבישרו לה על עקידת יצחק, והתשובה שהגזר דין למות היה בכל מקרה, רק זכתה למות מתוך מצוה.
כמו"כ שמעתי שסיפרו דבר זה לרשכבה"ג מרן הגר"ד לנדו שליט"א, והוא אמר משפט אחד: 'משפטיך תהום רבה'.
***
השומע את בשורת הפיגוע ומצטער, האם יברך דיין האמת?
אתמול אחרי השיעור שאלתי את סבא, מי ששומע את הפיגוע והלב שלו יוצא מרוב צער, למה שלא יברך ברכת דיין האמת על בשורה רעה. אז סבא ענה לי שזה נאמר דווקא על צרה של הכלל, ולא על צרה של אדם פרטי. אז שאלו מהמשנ"ב שעל פטירת אדם כשר, אפשר לברך, וסבא ענה שתואר 'כשר' זה תואר גדול, ולא כל אחד זוכה לזה.
ואני נזכר, שאחרי שמחת תורה שהיה את האסון הנורא, שאלתי את סבא גם שאלה זו, וסבא ענה לי בנוסח אחר, שאנחנו נמצאים במלחמה אחת ארוכה, וכל אסון שיש, זה רק פרט מתוך המלחמה הקשה.
רבינו: נכון, אז זה לא סוף פסוק...
מי שמרגיש שרוצה לברך, ויש לו צער רב, יכול לברך?
רבינו: שיקרא את הרמב"ם או את הגמ' שהשומע בשורה רעה מברך דיין האמת, עם שם ה', זה עיצה ודאי טובה.
*
ניצולי הפיגוע, האם יורידו להם מזכויותיהם?
בהגיע רבינו לכולל 'בית דוד', נשאל ע"י תלמידו הרה"ג רבי יעקב בן סרוק, על כל אותם מאות אנשים שעמדו בתחנת הדמים בצומת רמות, וברגעי החרדה שאותם מחבלים ארורים ימ"ש החלו לירות לכל עבר, נסו על נפשם וחייהם ניצלו באופן ניסי. האם עליהם לחשוש כעת שבשמים הורידו להם מזכויותיהם, שהרי אמרו חז"ל (תענית כ ע"ב) שמי שעושין לו נס – מנכין לו מזכויותיו.
רבינו בתשובתו, פתח את ספרו 'עלינו לשבח' (שמות, עמ' תקצה), שם הדפיס את דברי מרן הבן איש חי זצוק"ל בספרו 'בן יהוידע' (שבת לג), שם כותב שאחד כזה שהוא צדיק שאוהב לעשות חסד חינם עם הבריות, אז מידה כנגד מידה, יעשה לו הקב"ה ניסים בתורת צדקה ומתנת חינם, ואין מנכים לו מזכויותיו, ולכן רשב"י שהתרחש לו נס שנברא לו במערה חרוב ומים, לכן אמר יתקן דבר הנאה לרבים, ואז הקב"ה לא ינכה לו מזכויותיו. ולכן גם אותם שניצלו מהפיגוע, שיקבלו על עצמם לעשות חסד עם הבריות ללא תמורה, ובזכות זה לא ינוכה להם מזכויותיהם.