"מחבר למעמד הר סיני": המשגיח הרב פינקל במשא נרגש על המהפך שמחולל המנהיג רבי דוב לנדו ברתחא דאורייתא

שכונת 'רמת שלמה' בירושלים זכתה ביום רביעי האחרון לחוות מעמד כביר לכבודה של תורה, מעמד "ריתחא דאורייתא" מטעם "חדוותא דכלה" שמאורגן ע"י "תורה דיליה" – בראשות מנהיג הדור רבינו מרן ראש הישיבה הגר"ד לנדו שליט"א שהתקיים בביהמ"ד הגדול "חזון איש" במרכז השכונה.
שעה ארוכה קודם המעמד כבר נהרו המונים לעבר בית המדרש, כאשר בית המדרש התמלא עד אפס מקום, כך גם עזרת הנשים והמבואות הסמוכים לבית המדרש, כשמאות מבני השכונה ומחוצה לה, זקנים עם נערים, תלמידי חכמים ובני ישיבות, נרגשים להשתתף במעמד האדיר, כשמחוץ לבית המדרש הוצבו מסכי ענק והגברה, להעביר את המעמד המרומם להמונים שצבאו על הדלתות.
בבית המדרש עצמו הוקצה מתחם מיוחד לגדולי וחשובי ראשי הישיבות שליט"א שנקבצו ובאו בזה אחר זה לפאר ולרומם מעמד כביר זה, להיות שותפים בחדוותא דאורייתא.
המעמד נפתח ע"י משגיח דישיבת מיר הגה"צ רבי בנימין פינקל שליט"א, שעמד על הזכות המיוחדת בבואו של רשכבה"ג רבינו מרן שליט"א להשתעשע בדברי תורה, שאף התייחס בתו"ד גם לטרגדיה הקשה בטביעת האחים שפיגל רח"ל, בתו"ד אמר:
"המעמד המרגש הזה זה מהפך, אבל לא סתם מהפך אלא המשך, מהפך של המשך. הקדוש ברוך הוא, כתוב ששתל צדיקים בכל דור ודור. מעניין הוא שבכל דור יש לו את המהלך של הצדיקים שמכוונים בכל חלק בשטחי החיים, בהלכה, באגדה ובהשקפה. ומעניין הנוסח שעכשיו פה נפגשים, זה נוסח מרגש. אני מתבייש בכלל לעמוד פה בכלל, אבל זה רק כמה מילים להתבונן.
היו לנו גדולי הדור בכל הדורות ותמיד היה כינוס, היה 'כנסייה גדולה', היו באים החפץ חיים, היה פה רבי ברוך בער, ראשי ישיבות והאדמו"רים היו באים, ודיינים והרבנים. היו מדברים, זה אומר במוסר, זה בחיזוק. שמענו שהיה ירחי כלה והרב שך היה אומר ככה חיזוק אמונה בחוש, אמונה פשוטה, אמונה בחוש. היו רבנים שדיברו, דיברו רבי משה פיינשטיין.
"היום יש דבר מאוד מעניין, יבדל לחיים הגאון רבי דב מגיע, הוא לוקח סוגיות ומתחיל לדבר בסוגיה ושואל שאלה ונהיה ריתחא דאורייתא. זה הכל אותו יסוד - תורה אחת היא. תורה, מוסר, אמונה - הכל אחת היא. וכל פעם הגדול רואה בדור איך להביא את המתיקות ואיך לחבר אותנו למעמד הר סיני, אז בכל מיני דרכים הכל אחת היא."
אז שבאים להגיד דבר חיזוק על יציאת מצרים, היו באים משגיחים, המשגיח רבינו רבי חצ'קל, הדברים האלה השקפה הם על יסודות הדת, ובא רבי דב הוא אומר בדרך כלל גם כמה מילים חיזוק זה גם דרכו בקודש, ומביא פתאום שאלה וכולם מתחילים.. זה מהפך מאד מעניין, עוד פן יפה שביופי של התורה הקדושה וכלל ישראל, ובני התורה שהם היסוד והבסיס של כלל ישראל שהכל בזכותם.
"אני רוצה לציין, אנחנו פה עכשיו בשכונה הזאת שהיה פה טרגדיה כל כך קשה עם בן תורה כזה גדול. מה הקדוש ברוך הוא רוצה? שיהיה עוד חיזוק לתורה. שמעתי ממורי ורבי הראש ישיבה רבי חיים שמואלביץ זכר צדיק לברכה, גאון הגאונים פעם הוא אמר לנו שאחד הדברים שגורמים לצרות זה ההפסק. הוא הביא את מאמר חז"ל שההפסק בלימוד, הפסק הרציפות בלימוד. ודאי צריך מנוחה, צריך כוח ללמוד תורה, אבל הלימוד שיהיה לימוד רצוף. יש מקום להוסיף שהלימוד צריך להיות, חוץ מהריתחא דאורייתא, החיות של התורה, המתיקות של התורה."
למדנו גמרא בברכות (דף ס"ג ע"א): א"ר טבי א"ר יאשיה כל המרפה עצמו מדברי תורה אין בו כח לעמוד ביום צרה שנאמר (משלי כד, י) התרפית ביום צרה צר כחכה. אז פשוט פשט של הפסוק אומרים, אם אדם מתרפה ביום צרה של השני, בסוף צר כוחו. אבל הגמרא דורשת, אם אדם מתרפה מדברי תורה, כשמגיע יום צרה צר כוחו. זאת אומרת יש מצב של עונש ויש מצב שצריך זכויות מיוחדות.
וא"ר אמי בר מתנה אמר שמואל ואפילו מצוה אחת שנאמר התרפית מכל מקום, אז המהרש"א מסביר זה לא הפשט שהוא בטלן, לא ע"ז מדובר הוא לומד. אבל רפוי, כמו שכתוב בל"ב ע"ב ת"ר ארבעה צריכין חזוק ואלו הן תורה ומעשים טובים תפלה ודרך ארץ תורה ומעשים טובים, אומר רש"י צריכין חזוק - שיתחזק אדם בהם תמיד בכל כחו. זאת אומרת בכל כוחו.
מאד כדאי לציין שכתוב בספר אביר הרועים על אחד מגדולי הדור ה'אבני נזר' הקדוש, [שרבי חיים שמואלביץ היה חולה והיה צריך קצת מנוחה, אז נתנו לו את הספר 'תולדות האבני נזר'. והוא היה מאד מתרגש לראות את זה, ורבי חיים שמואלביץ אמר פעם שהוא רואה קטע אבני נזר - אז הוא רואה עוד 'שיעור כללי' בה].
שהאבני נזר אומר שכל הצרה באה מהלימוד הישנוני הזה. אם היה לימוד בחיות, ודאי שאם אדם עייף ומתגבר לא על זה מדובר, אלא על אלו שרק בלימוד אין טעם, הכל הולך יבש. אם היו לומדים בחיות, אז היה הכל פרנסה ובריאות וכו' כל המעלות יהיו. נדמה לי שהוא מבטיח את זה, זה ממש הגמרא הזאת.
לכאו' משמיים כיוונו כל דור איך לעשות את זה, אני חושב שהיה הרבה גדולים מדורות עברו, היו מאד שמחים לראות את המהלך הזה שבאים בעלי תריסין, באים גדולי ישראל ומרביצי תורה ולומדי תורה, ומגיע זקן הדור מרן הגאון רבי דב שליט"א ומביא איזה שאלה בהתלהבות, ונהיה רתחא, איזה יופי החדוותא דשמעתתא, זה מביא שפע וברכה לעולם. יש מושג של חביבות המצוה, ויש מושג שעשועי התורה, לא גרע מכל מצוה שצריך לעשות בשמחה ובחביבות, פה יש משהו מיוחד. חביבות התורה.
ושנדע אנחנו צריכים רחמי שמיים, כל אחד חי את זה ולא צריך הרבה עדויות והסברים למצב הקשה שנמצאים בו, ועל הניסים והנפלאות שרואים, שניהם יחד. ממש השילוב הקוטבי בין הפחדים שיש והמצב הקשה, ומי יודע מה ילד יום - השם ירחם וישמור וינצור, יחד עם הניסים והנפלאות שרואים יום יום. זה לא ייאמן כי יסופר, כולם עדים לדברים שלפי דרך הטבע, רחמנא ליצלן, בכל דור ודור עומדים עלינו לכלותנו, אז היה צריך להיות חלילה... מחוק חצי ארץ הקודש לפי התוכנית [של האויבים]. אם היו כמה אסונות שזה נורא ואיום, כמה זה מראה לנו מה הם זממו לעשות ומה התוכנית ומה התוצאות. הקדוש ברוך הוא דורש מאיתנו ורוצה שנוסיף זכויות, אז כל לימוד התורה וכל חסד.