מעלת הרמב"ם - הרב דב קוק

בשיחה שדיבר מו"ר הרב דב קוק שליט"א עם בנו ר' ישראל מאיר קוק שליט"א, לאחר ששמע מו"ר הרב שליט"א מדבריו של הגר"מ מאזוז שליט"א על הרמב"ם, שוב הרחיב הרב לדבר ולגלות ממעלת חיבוריו של הרמב"ם, לפנינו תוכן השיחה:   הרמב"ם הוא גדול ה"מחברים" בין תורה שבכתב לתורה שבע"פ, ולכן "רבנו משה" גימטריא תרי"ג, שאמנם הוא גדול מבארי תורה שבע"פ, אבל בעיקר הוא מחבר את תורה שבכתב [הנרמזת בתרי"ג הנ"ל] לתורה שבעל פה.   הרמב"ם חיבר את ספר המצות שיש בו י"ד שרשים - שהוא עוסק בגדר תורה שבכתב, וגם כתב את ספריו "יד החזקה", שהם כוללים את כל תורה שבע"פ, ושוב הוא מחבר תורה שבכתב עם תושבע"פ.   ולא לחנם יש כאן י"ד שרשים וי"ד ספרים, ובודאי שיש ביניהם קשר של קיימא, ורק מי שהוא גאון ומבין גדול בדעת [צריך להיות קרוב למדרגת הגר"א...], יוכל לבאר לנו את הקשר בין השורש הראשון בספר המצות לתוכן הספר הראשון ביד החזקה [ספר ה"מדע"], וכן השורש השני עם תוכנו של ספר שני ["אהבה"], וכן על זה הדרך... ואין לך דבר מפעים ומרגש יותר מזה...   החיבורים הנ"ל [י"ד שרשים שבספר המצות ועוד י"ד ספרים - שעולה למנין כ"ח], באים להורות על גדר "כח מעשיו הגיד לעמו".    וז"ס "מקדש ה' כוננו ידיך", [מלבד ב' מקדשות והשלישי הקבוע, עוד ירמוז על] תורה שבכתב שהיא כנגד לוח ימין, ותושבע"פ כנגד לוח שמאל, [וכמ"ש הרמח"ל בס' "תקט"ו תפלות" (תפלה תז). וע"ש. וז"ס שם אדנות (מקדש "אדני") היחיד בשירת הים, דשם אדנות הוא כנגד מלכות שהיא תושבע"פ, וכל שאר שמות ה' בשירה הם הוי"ה, וכמ"ש בילקוט הראובני (פ' האזינו). וע' "שער הכולל" (דף ז ע"א). ודו"ק].    הרמב"ם כ' בהקדמת ספרו, שעל ידי חיבורו הזה, יהיה אדם קורא בתורה שבכתב ואח"כ קורא את ספרי... והמילים הללו אומרות דרשני... ולהאמור, זה מורה על חיבור גמור בין תושב"כ לתושבע"פ שהוא עשה.   בהלכות קידוש החודש שכתב הרמב"ם - שכמעט אף אחד לא מבין, אפילו הראב"ד כותב שם, אני איני מאנשי החכמה הזאת, ולכן אינני משיג על הרמב"ם... [וגם "מפרשים" כמעט אין שם...]...   והביאור הוא, כי קידוש החדש בנוי על ה"ראיה", ותורה שבכתב עניינה "ראיה", משא"כ תורה שבע"פ - שעניינה "שמיעה", והרמב"ם שמטרת ספרו היא - לחבר את תורה שבכתב לתורה שבע"פ, הוא מעביר לנו את תורת ה"ראיה" לתוך תורת השמיעה, ובזה הוא יחיד לבדו.   ראית העין היא כנגד ספירת "חכמה", ושמיעת האזן היא כנגד ספירת "בינה", וחכמה ובינה היינו "אבא ואמא", שזה כנגד תורה שבכתב ותורה שבע"פ.    אם יורשה לנו להוסיף, לא לחנם הרמב"ם טמון בטבריה ש"טובה ראייתה"... תן לחכם ויחכם עוד...