חומרת הכאת הילדים ועצה כיצד להעניש - יסוד חינוכי לחינוך הילדים מהרב דב קוק

רבותי אני רוצה לומר משהו שנראה מצחיק, אבל חינוכי מאוד... ילד שמקבל סטירה מאבא שלו בגיל שמונה, תדעו לכם שזה טראומה בלב של הילד, וגם בגיל שבעים אני לא בטוח שזה יצא מעליו. הוא לא יישפך בעבודת ה'. כתוב "שפכי כמים ליבך נוכח פני ה'", אם אדם לחוץ, הוא לא נשפך כמים לפני ה', כי הלחץ סוגר אותו, הוא לא נותן לנשמה לצאת החוצה. מספיק שילד בן שמונה קיבל סטירה מאבא שלו, זה פצע שקשה מאוד לרפא אותו. נכון שלמה המלך אמר "חושך שבטו שונא בנו", זה לא בדרגה שלנו, והחוש יעיד... זה מאוד קשה לילד לקבל סטירה מאבא שלו. על פי רוב האבא הוא לא הכי צדיק בעולם והסטירה מהולה בטיפה של כעס, וזה חורה מאוד לילד, ואפילו בלי שהוא יבין את זה, בנפש של הילד הוא שונא את האבא שלו באותו הרגע, והוא חושב שאבא שלו הוא האויב הגדול ביותר, וזה ברור לו שזה כך. וגם עד זקנה ושיבה הרושם הזה יישאר. באותו רגע שהילד מקבל סטירה הוא בטוח ברמ"ח איבריו ושס"ה גידיו, שאביו הוא השונא הגדול ביותר שלו בעולם, וקשה אחר כך לשרש את זה ממנו. כלפי שמים – בורא עולם, ילד שקיבל סטירה לא יישפך ליבו כמים. אין קדושה בסטירה הזו, על פי רוב האבא כועס. רק הסטייפלר או הרב שך או הגרש"ז אוירבך או אנשים כאלה, הם לא יכעסו בזמן הסטירה לילד... וכי אתה יכול להעיד שאפילו אחוז אחד של כעס לא יתערב בסטירה לילד? האם גם פרומיל של כעס לא מתערב פה? אני אומר לך בוודאות שזה הרבה יותר מאחוז, בלשון המעטה אמרנו אחוז. והלוואי שנדבר רק על אחוזים ולא על עשרות אחוזים. ומכאן החל מו"ר הרב שליט"א להרחיב כיצד לחנך ולהעניש את הילד כאשר צריך, והילד יקבל את העונש כדבר מתוק, והאבא לא יעניש מתוך כעס. ועל כן העצה היא: שתקח ציצית, כמו שהגמרא אומרת שהציצית יש לה כוח סגולי. הגמרא במנחות (מד.) מספרת על אדם אחד שהתנסה בנסיון קשה, ותוך כדי הנסיון באו ארבע ציציותיו וטפחו לו על פניו, וטפיחה זו של הציצית גרמה לו לעמוד בנסיון. הוא זכה לתשובה ברגע האחרון, כאשר הוא היה מצב של נסיון שכבר הוא יהיה בדיוטא שהוא לא יוכל לחזור ממנה, והוא יעבור את הגבול שכבר תשובה לא תהיה לו לעולם, אז באותה הנקודה, שהוא עומד לשקוע, באותו הזמן שהוא עומד לְהִכָּרֵת, אז הציציות שלו התערבו בעניין, מפני שהם לא מסכימות, גם אם תחטא, אבל אם אתה נכרת מישראל ללא תשובה, את זה הציציות לא מסכימות, והם קמו ונתנו לו סטירה על לחייו, ואז הוא פרש... אתה תיקח ציצית, ותיתן לבן שלך מכה עם הציצית – עם הטלית קטן, הילד יקבל את זה מתוק והוא לא יכעס עליך כל כך. הילד לא ירגיש שאתה אויב שלו, מפני שהוא מבין שיש פה קדושה, הוא לא רואה את הגוף שלך כאויב, כְּמַכֶּה. הציצית זה דבר קדוש, זה מצוה. התת הכרה של הילד יודעת שהוא יהודי כשר, הוא צדיק, הנשמה שלו קולטת שאין פה כעס, יש פה ציצית שיש לה כוח רוחני מופשט. הילד מבין, שלא סתם מזהירים אותך שתתפחד ממני. לא זו המטרה. זה צורך רחמים מופשט שנותן לך כוח וקדושה עצומה לעמוד בכל הניסיונות הקשים שיש בעולם. כידוע שיוסף הצדיק הציצית הצילה אותו. שתיתן לבן שלך מכה עם ציצית, גם אתה לעולם לא תוכל לכעוס. אדם שנותן עם הציצית מכה, אתה בעצמך לא תוכל לכעוס, אי אפשר לכעוס שנותנים מכה עם ציצית. במצב כזה הפרי של המכה יותר מתוק, ואכן התועלת היא סגולית כמו שרואים בגמרא במנחות הידועה. כאשר תעניש עם מכה בציצית, תפעל פעולה רוחנית, ואז גם הנשמה של הבן שלך, שומעת את המסר הרוחני הזה. הנשמה היא מופשטת היא יודעת הכל. במצב כזה הבן שלא לא ישנא אותך, הוא יאהב אותך. הוא יהיה יותר צדיק. הוא יקבל רוח הקודש. אם הילד יקבל סטירה ממך, הוא יכול לפרוש גם לתרבות רעה, ולא רק שרוח הקודש הוא לא יקבל, גם המצב שהוא נמצא בו עכשיו הלוואי שימשיך ולא יתדרדר, כי רוב הסיכוי שהוא רק יתדרדר מזה. אני מכיר כמה וכמה שסיפרו לי שזה הסיבה שהם פרשו מהתורה. לכן תיקח את הציצית, זה הרבה יותר קדוש, ואתה בעצמך תחזור בתשובה. וזה לטובת כולם.