הסבר מחזק ומעורר שקושר אותך לקשירת התפילין – הרב דב קוק

הקב"ה קושר את התפילין אל ליבו. והתפילין של יד הם כנגד כנסת ישראל. בזמן הנחת תפילין של יד – הקב"ה קושר את כנסת ישראל אל תוך ליבו. הקב"ה הוא ליבן של ישראל, כמו שדרשו חז"ל על הפסוק "צור לבבי וחלקי לעולם" – הקדוש ברוך הוא, הוא ליבן של ישראל. ובתורת שכזה שהקב"ה הוא ליבן של ישראל, אני מכוון שני קושר את התפלין של יד כנגד הלב, שהקב"ה הוא ליבן של ישראל, ועכשיו הקב"ה קושר את התפילין של יד שהם כנגד כנסת ישראל, אל ליבו. ואז מתקיים הפסוק "שימני כחותם על ליבך כחותם על זרועך, כי עזה כמות אהבה קשה כשאול קנאה". ואם מתקיים הפסוק הזה, הכל כבר מתקיים... אם התפלין "כחותם על ליבך כחותם על זרועך", אז "עזה כמות אהבה קשה כשאול קנאה", ואם כן "רשפיה רשפי אש שלהבת יה". ואם ככה, אז הכל מסודר... זה תפלין של יד. ועוד הערה קצרה. מה זו הצורה של היד? היד היא כמו צורת אות ו'. ואילו הצורה של הקשירה של תפילין של יד, היא כצורת עיגול. בהנחת תפילין של יד, אתה עושה עיגול על גבי היד שהיא אות ו'. וידוע במסכת כלים שכל מעשה שמים זה עגול, וכל מעשה אדם נקרא מרובע. מעשה שמים זה עגול – כי בעיגול הכל זה אחד. ואילו מעשה אדם זה מרובע – יש לו מידות של אורך ורוחב. העגול הזה של מעשה שמים, זה כריכות התפילין, על היד שהיא צורת אות ו' שהיא לא עגולה. היד של האדם היא צורת אות ו', זה החלק של המידות, זו צורה של אמה. שהרי מידת אמה היא של אדם בינוני מהמרפק ועד האצבע הגבוה הנקראת אמה, וזה בצורת אות ו', וזהו שיעור אמה. עכשיו אתה קושר את התפילין על גבי שיעור של אמה של אדם שזהו צורת אות ו', ואתה עושה קשר מקיף. אותו קשר עקיף, הכריכות המעוגלות על היד, זהו מעשה ה', שהכל עגול. יוצא שעכשיו אתה מכליל את מעשה ה' בעולם, על גבי האדם שיש בעולם. מעשה האדם זה מידות – אורך ורוחב גובה ושטח, באמה, שזו האמה היא היד של האדם, וזה נקרא מעשה אדם. עכשיו אתה אומר "שימני כחותם על ליבך" – שהקב"ה קושר, ואתה כורך את התפילין שהם מעשה ה' שהם עגולים, על גבי אדם. ואת כל זה אתה עושה עכשיו בזמן שאתה כורך וקושר את התפילין של יד של עצמך. אחר כך תפילין של ראש, זה מה שהקב"ה מניח על עצמו את התפילין של ראש, ואני מניח את זה – בגלל שה' מניח את זה, שזו התוצאה של קשירת התפילין של הקב"ה שקושר את עצמו, ואז נוצר מצב אצל הקב"ה כביכול שהוא מניח תפילין של ראש, ואני מניח תפילין של ראש כנגד הקב"ה. כידוע לכולם כל זה, וזה מבואר בזוהר. אך המהלך כאן הוא, שאני משליט את מעשה ה' שהוא עגול, על גבי הו' הזאת שהיא מעשה אדם. מי שיחשוב על זה, יהיה לו טיפה יותר תוכן בהנחת התפילין שלו. הוא ירגיש. הוא יתחיל בזה והוא יקבל תוכן וזה יפרה וירבה את הכוונה שלו. ולסיום יוצא לנו, התפילין של יד זו השלטה של מעשה עגול של מעשה ה', על גבי אמת היד שהיא מעשה אדם. ואילו תפילין של ראש, זה כבר כנגד הקב"ה בעצמו, ולכן הראש בעצמו הוא כבר עגול. כלומר, התפילין של ראש זה כנגד הקב"ה בעצמו, שכל מעשה ה' זה עגול. אתה לוקח תפילין של יד, שזה מעשה אדם, שזה כנגד אות ו' – אמה, ואתה עושה על גבי זה את מעשה הקב"ה – מעגל ומעגל ומעגל את רצועות התפילין, ועי"ז אתה יוצר מצב שיש תפילין של ראש מופשט אצל הקב"ה, שבהם הכל כבר עגול. לא רק שאתה מעגל את זה בפועל במעשה אדם, אלא יש כבר מצב שהעולם עגול כי אתה יוצר את התפילין של הקב"ה שהכל אצלו עגול, ולכן הראש עגול. הנה השלימות, הנה ההרמוניה. זו הרמוניה אין סופית. מי שיחשוב על זה קצת, בהרמוניה הזו, אפילו בזוית, וזה ידבר אליו, זה עיקר המטרה כאן. המטרה כאן לא להסביר, שהרי יש אין סוף הסברים. אבל אם ההסבר הוא קצת מדבר אליך, בשעת מעשה, זה יותר קושר אותך למצווה, ואז זה לא רק הסבר. ההסבר הוא רק אמצעי כדי לקשור אותך למצווה. קושר אותך אל התוכן.