הרב דב קוק בדבר משמח לתושבי טבריה שביעי של פסח

כתוב "והמים להם חומה מימינם ומשמאלם". מצד ימין יש חומה עם האות ו' שפירושה חומה המגינה. מצד השמאל זאת חימה (חומה בכתיב חסר שיכולה להקרות חימה) מלשון כעס. ומבואר בחז"ל על זמן קריעת ים סוף שהיה קטרוג "הללו עובדי עבודה זרה, והללו עובדי עבודה זרה", בשביעי של פסח יש שיקול האם זאת חומה המגינה או חימה של כעס. אנחנו נמצאים בטבריה, ועל טבריה אומרת הגמרא "ימה חומתה", ים הכינרת היא החומה. נמצא שבטבריה יש חומה ללא חימה, שהרי הכינרת חומתה. זה המקום היחיד שהכינרת חומתה. למה זכתה טבריה שהמים שלה יהיו חומה יותר מכל הארץ? והתשובה פשוטה – כי הרי מה שמחבר אותנו היום בשביעי של פסח לים סוף זה על ידי השקה, שהכינרת מחוברת על ידי באר מרים לים סוף. כתוב שים סוף היה באר מרים וזה קפץ לכינרת, נמצא שיש לנו השקה לים סוף על ידי באר מרים שנמצאת בכינרת. ו"באר מרים" נמצאת בטבריה. נמצא שאצלנו בטבריה שיש לנו חיבור לים סוף על ידי באר מרים יש לנו חומה, ואצל שאר הארץ יש עדיין שיקול אם זה חומה השומרת או חימה של כעס.