משאו המרכזי של הרב דב קוק בבית הכנסת של עדת הספרדים בשכונת נוף פוריה בטבריה עלית - תשרי תשפ"ה

השבוע הגיע מו"ר הרב דב קוק שליט"א לבית הכנסת של עדת הספרדים בשכונת נוף פוריה בטבריה עלית, ושם דיבר בכאב על הסלקציה הנעשית בקבלת תלמידים לתלמודי התורה. כאשר לקח את הרב שליט"א את הרמקול לידיו אמר: רמקול זה אותיות ר"ם קו"ל. ר"ם זה גימטריא עמלק, ו"קול" זה "הקול קול יעקב". יוצא שהרמקול פירושו שעמלק משרת את יעקב. אם אתה משתמש ברמקול, עם כאלה דברים גבוהים שעשו, ואתה לומד תורה, זה נקרא שעמלק משרת את יעקב. והמשיך הרב שליט"א בברכה: "אמר רבי אלעזר אמר רבי חנינא תלמידי חכמים מרבים שלום בעולם שנאמר וכל בניך לימודי ה' ורב שלום בניך, אל תקרי בניך אלא בוניך". וכאשר אומרים "אמר רבי אלעזר אמר רבי חנינא" באותם רגעים אתה מעורר את הזכות שלהם, זה לא מראה מקום, אלא זה חפצא. הם באים אליך באותם רגעים שאתה אומר את זה. זה לא רק שאתה אומר בשמם, אלא הם בעצמם אומרים את זה. באותו הרגע צלצל אחד הטלפונים של הנוכחים, וזה גרם שכחה של החידוש וחוט המחשבה, שהתחדשה באותם רגעים. והרב שליט"א נשא תפילה לזכור בחזרה את הדברים, ועורר הרב שליט"א כמה צלצול טלפון מפריע בזמן של דברים שבקדושה. והוסיף הרב שליט"א, שיש ספר של הרמ"א שנקרא "תורת חטאת". וידוע ש"תלמידי חכמים" כותבים בראשי תיבות ת"ח, וזה רמז על גזירות ת"ח ות"ט, מליון יהודים נשחטו בגזירות ת"ח ות"ט בידי הקוזאקים, ה' ישמרנו. ותלמידי חכמים מרבים שלום בעולם, ואם חס ושלום הם לא מרבים שלום בעולם, תראה מה יקרה.... (גזירות ת"ח ות"ט). באותם גזירות של שנת ת"ח ות"ט, גדולי גדולי ישראל נשחטו ודם ישראל נשפך כמים, ואני מדבר לעצמי עכשיו.... אני מפחד להגיד את זה, זה פחד. "תלמידי חכמים מרבים שלום בעולם", ואם הם לא בדיוק הרבו שלום בעולם.... אז יש פה ראשי תיבות של תלמידי חכמים שזה גזירות ת"ח ות"ט, ה' יצילנו שלא נדע מכאלה דברים. עם ישראל כבר עבר את הכל, הגזירות האלה כבר מאחרינו, ולא תקופ פעמיים צרה. אבל אעפ"כ כמה אנו צריכים להיזהר בדבר הזה כאן, ואני מדבר לעצמי, אני לומד מוסר ברגע זה, הרי חייבים ללמוד מוסר בכל יום, אני לומד בקול. "תלמידי חכמים מרבים שלום בעולם", אני לא יודע מה זה "שלום", אני רק יודע שלפני ברכת "שים שלום" מסיימים בברכת כהנים ב"וישם לך שלום" שזה גולת הכותרת של כל התפילות. שם הוי"ה שחל על עם ישראל זה נקרא שלום. אם אני רוצה זיקה של הזיקה, פרומיל משהו מהמות והאיכות של תלמיד חכם, צריך להרבות שלום בעולם. ואם בא אלי מישהו בבוקר ואני נותן לו רק חצי חיוך, והוא מבקש מאה וחמישים שקלים לצדקה ואני נותן לו רק מאה ועשרים אז אתה לא תלמיד חכם ולא מרבה שלום בעולם. אם אני לא כיוונתי בברכת כהנים, אם לא כיוונתי ב"וישם לך שלום" בכל הכח, ואמרתי רק "וישם לך שלום" ולא נתתי את כל הכוח שלי במילה הזאת, אני לא תלמיד חכם. אם לא השקעתי את כל המאמץ המקסימלי שלי במילה הזאת של "וישם לך שלום", אני לא תלמיד חכם. גם ככה אני לא... אבל גם אין לי זיקה של זיקה של זיקה של פרומיל אחד גם... אני מדבר לעצמי. ולהשקיע כח במילים האלה זה אומר להשקיע כוח כמו להבין מהרש"א ולא פחות ריכוז מזה. ובצד מסויים זה אפילו יותר קשה מלהבין מהרש"א, ואני מעיד שזה לא פחות קשה מלהבין מהרש"א קשה, ואם זה לא כך אז לא "וישם לך שלום" בכוונה. אני מרגיש שאני עושה את זה, ואם אני לא עושה את זה, אני לא תלמיד חכם... ולא שאני לא תלמיד חכם, אין לי זיקה לתלמיד חכם. במילים האלו "וישם לך שלום" אני סוחט את הכוחות שלי עד שאני לא יכול לסחוט יותר מזה. ואמרו חז"ל שאין אדם זוכה לתורה אלא אם מוציא את החלב שינק מאמו, ומה שאני יכול לסחוט אני סוחט... ואני מדבר לעצמי. ובאנו לכאן לעשות שלום לא באנו לעשות מחלוקות, אנחנו חס ושלום לא שונאים אף אחד... אין שום שנאה, הפוך, יש פה אהבה, איזה שטויות אלה, לא שונא אף אחד, לא שייך כאן כעס אישי, לא שייך לכעוס על בן אדם שאתה לא מכיר אותו, על כרחינו זה דבר שלא בא לעולם לגביך... אין יצר הרע שולט אלא במה שעיניו רואות (סוטה ח ע"א), ומה שעיני האדם לא רואות הוא גם לא כועס... אני רוצה לומר דבר מצחיק... אני לא פוגע... אני אומר מה שיש לי לומר... אתה רואה בן אדם עם כובע טמבל אז מה אני אומר?? אתה לא כל-כך מהשורה הראשונה... ואם הוא עם "המבורג" ו"פראק", אז הוא כן מהשורה הראשונה... ואני אומר... שלכאורה נאמר על זה (בראשית כז, כז) "וירח את ריח בגדיו", ודרשו חז"ל (סנהדרין לז ע"א) אל תקרי בגדיו אלא בוגדיו, אם אתה מכבד את הבגדים (לפי הבגדים) וככה אתה מתייחס, הרי בגידה בקב"ה יש פה, זה שייך ל"בוגדיו בבגדיו"... אם אתה מכבד את הבגדים, הר בוגדיו יש פה... ומה נגיד שהגר"י סלאנטר והחפץ חיים חבשו לראשם חצי כובע טמבל... ולא רק הם אלא עוד כמה "עגלונים" שהיו "גדולי ישראל"... היו בעלי רוח הקדש... חסר כאלה גדולי ישראל?! אחד מהם זה הבעש"ט עצמו!! הוא גם היה עגלון, היה לובש כובע שערות של איכר קארפאי רוסי... זה מה שהוא היה לובש... הלואי שאני יזכה למשש את הקצה של הקצה בכמות ובאיכות של הסוס שלו... הוא ינצח אותי על המקום בצפורן שלו... אתה לא יכול לקבוע לפי מראה חיצוני, על כרחינו מראה חיצוני זה שוחד, "השוחד יעוור עיני חכמים"... אני הייתי מציע משהו אחר... אחד שהוא קם בנץ כל יום, וטובל במקוה כל יום... זה אולי סיבה לדרגו במדרגה ראשונה... אחד שהוא שח עינים ולא מסתכל חוץ לד' אמותיו, ולא מדבר מעולם בבית הכנסת דברים בטלים... ומתחיל מנחה מפתח אליהו וקטורת, אמנם זה לא סיבה לקבל רק אותו ולעשות סלקציה... בזה כבר אולי אתה יכול... אבל אם זה לפי בגדים, וירח את ריח בוגדיו...