חומרת הפרעת צלצול הטלפון בשעת התפילה שקוטל את זרם התפילה – הרב דב קוק

השבוע דיבר שוב מו"ר הרב שליט"א על חומרת צלצול הטלפון בשעת התפילה, שבכך ממש קוטלים את הזרם המופשט שמגיע בתפילה במאמץ גדול, ויש לנו מספיק יצה"ר גדול על התפילה ולא צריך להוסיף עוד קושי חיצוני מחמת צלצול טלפון, ומי שמדבר ומעורר על כבוד בית הכנסת וכדו' לא הבין בכלל מה זה תפילה ועד כמה זה קוטל התפילה. וכך אמר מו"ר הרב שליט"א: בין כך קשה לכוון, היצה"ר מספיק חזק, צריך להוסיף על הצרות שלו? צריך לזרוק מלח על הפצעים שלו? היצה"ר מפריע להתפלל, כבר ממילא קשה מאוד, מספיק כבר מה שקשה. היצה"ר עושה את המקסימום, רוצה לשבור אותנו, מספיק מה שמתמודדים איתו, אבל שיגיע עוד הפרעה מבחוץ... זה כבר אי אפשר. מה שהבעיה שלנו עם היצה"ר, זה כבר מצריך מאמץ להתגבר עליו, עכשיו להכניס עוד סיפור של הפרעה של טלפון? אנשים חושבים שתפילה זה משהו שצריך להעביר אותה... הם לא מבינים שטלפון בתפילה זה לא מפריע, זה קוטל את התפילה. שאדם נמצא במתח נפשי, צלצול של טלפון קוטע, כל חוט שערה קוטל. אם זה רק היה מפריע... אבל זה קוטל, אי אפשר ליצור מתח של חוט השערה, וכי זה בידנו? ועד שזוכים לזה, פתאום זה נקטל מחמת הפסק של חוט השערה. אם זה רק כוונה בעלמא, יותר קל. אבל התפילה זה זרם והזרם הזה הופסק. מי שלא מבין שהתפילה זה זרם, הוא פשוט לא התפלל. וזרם קשה לחדש. הזרם של התפילה זה דבר דק, ומי שלא מבין את זה חושב שאני מקפיד סתם. יש כאלה שאומרים על צלצול של טלפון בשעת התפילה שזה לא דרך ארץ וזה לא כבוד המלך, וזה לא כבוד בית ה', מצטטים את הפסוק "נהלך ברגש" וכל מיני כותרות. ואני אומר, עדיף שלא תגיד את זה. אם אתה מבין שצלצול טלפון בשעת התפילה קוטל את הזרם... אתה לא תביא לי כותרות כמו דרשן. מה נעשה שקטנותי ואני לא רבי זושא מאנפולי, שהוא לא היה שומע שום דבר בתפילה, מה נעשה שאני שומע... רבי חנינא בן דוסא, לא היה מרגיש גם עקרב צהוב או לבן שמסכן חיים (כמבואר בחז"ל). פעם עקץ אותי עקרב שחור, כל הלילה רקדתי בין צפון לדרום... רחב"ד (רבי חנינא בן דוסא) עקץ אותו עקרב, הוא אפילו לא ידע שעקץ אותו העקרב... "החזון איש" היה פעם מתפלל והגיעה יהודי עם שאלה של ניתוח חמור של סכנת נפשות, ותוך כדי דיבור צריך לענות עכשיו, וניסה לעשות כמה פטנטים ולהגיד שיש כאן פיקוח נפש, עד שהתחיל לצעוק ולצעוק ולצעוק – "פיקוח נפש".... ובקושי בקושי הצליח... כאשר הוא עשה רעש – הוא לא הצליח, כאשר הוא צעק נואשות "פיקוח נפש", אחרי כמה תצדקי, אז הצליחו לפצח את הריכוז שלו וזה הגיע לאוזניים של החזון איש באמצע התפילה, והבינו שאפשר לשאול את השאלה, וסימן החזון איש בידו אם לעשות את הניתוח או לא, ומיד על המקום חזר לתפילתו ושוב לא היה אפשר לדבר איתו כלום. ידוע שתשובותיו של רבי עקיבא איגר בהלכה זה מפחיד מאוד, ואמר רבי חיים עוזר גרודזנסקי זצ"ל שלגבי עצם התשובה של רבי עקיבא איגר, אולי גם אני יכול, את איכות התשובה עם הראיות וכל מה שמתפרס, אני לא בטוח אבל אולי אני גם יכול... אבל את השתי מילים הראשונות של התשובה זה אני לא יכול... ומה הם שתי המילים הראשונות? "אמש הגיעני". כלומר, עכשיו אני כותב לך תשובה, אבל "אמש הגיעני". וזה מה שאמר רבי חיים עוזר, את התשובה אולי כן אני יכול, אבל תוך כדי דיבור ש"אמש הגיעני", זה אני לא יכול לכתוב לך... מדובר כאן על רבי חיים עוזר שתוך כדי תפילה היו יוצאים פצעים מתוך הפנים שלו, והתברר שזה מחמת שהוא לא יכול היה לעצור את המאמץ, שהיה מתאמץ במאמץ מקסימלי לעצור את מחשבת התורה שלו, ומזה היה מגיע לו פצעים בפניו. ושהיה מגיע לוואלוז'ין כל מי שהיה שואל שאלה הוא היה עונה לו תוך כדי דיבור, והוא אומר שאת המילים "אמש הגיעני" אני לא יכול לומר...