גילוי סודות התורה וחסדי ה' מתוך בקשת 'אל תקפיד' - הרב דב קוק

הגיע יהודי אחד אל מו"ר הרב דב קוק שליט"א באחד מימי חנוכה בסמוך להדלקת הנרות, והחל לשאול את הרב שליט"א מספר שאלות, והזכיר כמה מבני משפחתו לברכה, הרב שליט"א ענה לו על שאלותיו והחל להתכונן להדלקת הנרות, אך אותו יהודי המשיך ושאל שאלות... והרגיש לא בנוח מפני שראה כי הרב שליט"א כבר בהכנה להדלקת הנרות, ומיד המשיך ואמר בקול 'שהרב לא יקפיד עלי שהפרעתי...' הרב שליט"א תוך כדי דיבור אמר כי לא הקפיד עליו כלל וכלל... ומיד אמר הרב שליט"א, הוא אמר 'הקפיד', זה שורש קפד.. והמשיך מו"ר הרב שליט"א בדברים עמוקים בשורש תיבת קפ"ד המגלה את 'שיא החסד' שיש בעולם. וכך אמר הרב שליט"א: נאמר בפסוק (שמות לח, כא) "אלה פקודי המשכן משכן העדת אשר פקד על פי משה", ודרשו חז"ל על הפסוק הזה שנאמר כאן ב' פעמים משכן, שנתמשכן בעוונותיהם של ישראל. וזה דבר משמח או לא משמח בזה שהמשכן נתמשכן בגלות בעוונותיהם של ישראל, ודאי שזה לא שמח, שהרי המשכן נתמשכן בגלות. אך ראו איזה פלא – "אלה פקודי המשכן", זה בשורש 'פקד' שזה הוי"ה דע"ב בריבוע. והוי"ה דע"ב זה שיא החסד שיש בעולם. הוי"ה דע"ב בעצמו זה חסד, הוי"ה דע"ב בריבוע זה השיא, וזה עולה גימטריה פקד. ועכשיו אני שואל: "אלה פקודי המשכן משכן העדות" – שנתמשכן בעוונותיהם של ישראל, זה נקרא שיא החסד? הרי זה גלות... ואני רוצה להגיד, ודע לך ודע לך בסוד... ש"שפך חמתו על עצים ואבנים" ולקח את המשכן רק בתורת משכון על מנת לחזור, במקום להרוג את ישראל. אז כל מה שאתה רואה כאן משכן שנתמשכן, זה עדיין שיא החסד. ועדיין זה לא כל כך מובן. אותו הדבר ב"ויעבור ה' על פניו ויקרא". נכון שב'ויעבור' יש אותיות ע"ב, אך יש פה גם רי"ו שעולה כמנין גבורה. ע"ב עולה חסד, רי"ו עולה גבורה. וזה אותיות 'ויעבור'. ואותו השאלה נשאלת כאן, איך בתוך שלוש עשרה מידות של רחמים אתה אומר לי שיש גבורה (אותיות רי"ו), לכאורה זה לא מתאים פה. ואני רוצה לומר, שהרי מה זה 'שמים' זה צירוף של 'אש ומים'. ואם עכשיו שלוש עשרה מידות באים מהשמים, צריך שיהיה אש ומים שזה ע"ב רי"ו. לגבינו חסד וגבורה זה אש ומים, לכן בשלוש עשרה מידות של רחמים שבאים מהשמים כמו שכתוב "וירד ה' בענן ויתייצב עמו שם", לכן יש בהם גם חסד – ע"ב, וגם גבורה – רי"ו. בשמים זה מתבטא באש ומים, אצלנו זה מתבטא בע"ב רי"ו. אך לגבי מה ששאלנו על "פקודי" זה יותר קשה. ויש לומר, כיוון שהמשכן הוא גם כנגד השמים ששם זה אש ומים, אז גם כאן יש מצד אחד שיא החסד המרומז ב'קפד', ומצד שני גבורה בכך שנתמשכן בעוונותיהם של ישראל. וזה ש"ויעבור" מכפר על חטא העגל, אך איפה ה' מודיע שנתכפר חטא העגל? ב"ויקחו לי תרומה" שאז הכל התכפר. אם כן אתה בא ל"ויעבור" מכוח ע"ב רי"ו, אז גם כאן במשכן שנאמר בו "ויקחו לי תרומה" יש אש ומים. בשמים – זה אש ומים ממש, בשלוש עשרה מידות – זה ע"ב רי"ו, ובמשכן שבא מכוח השלוש עשרה מידות – זה "אלה פקודי המשכן". יש כאן שלושה חלקים. חלק ראשון, זה עצם השמים שהם אש ומים. חלק שני, זה ב"ויעבור" שזה ע"ב רי"ו, שזה כבר הויו"ת. והחלק השלישי, זה המשכן שנתמשכן, שזה לא רק הויו"ת זה כבר יותר פירוש מילים.