חיזוק לברכת שלא עשני עבד בימי פסח, ומעלת הכוונה בברכות שלא עשני גוי עבד ואישה - הרב דב קוק

אדם כזה שהוא בן חו"ל ובא לארץ ישראל לחג והוא עושה יום טוב שני לעומת בן אר"י שלא חוגג יו"ט שני, ובן חו"ל מברך ברכת "שלא עשני עבד" ומכוון לפטור את בן אר"י בברכה זו האם יוצא ידי חובה? לגביו יציאת מצרים זו יציאה מבית עבדים, ולגביך כבר אסרו חג. להלכה, יוצא ידי חובה, אני לא בא לומר הלכה, אבל באיכות חסר כאן. אך זה מחייב אותנו לכוון היטב בברכת "שלא עשני עבד" בימי פסח, מפני שאז זה מתקיים יותר, מפני שאז הזמן של יציאה ממצרים שהיא בית עבדים! וזה לא רק מחייב אותנו לכוון יותר, אלא אתה פועל פעולה חזקה יותר, מפני שברכת "שלא עשני עבד" זה לא רק הודאה, אלא זה מפריש אותי מקליפת עבד. יש לנו שלוש ברכות "שלא עשני גוי" "שלא עשני עבד" "שלא עשני אישה". "שלא עשני גוי" – זה אפיקורסות "שלא עשני עבד" – זה בעל תאווה "שלא עשני אישה" – זה בעל מדמה ובכל יום ויום אדם מברך שלוש ברכות אלו, אם הוא מתכוון לפרוש מאותם שלוש קליפות – הוא יפעל. אם הוא לא מתכוון לכך הוא רק מודה. והאמת, שגם אדם שרק מודה לה' על כך זה יפעל לבד את פעולתו. ולכל אחד יש את שלושת הקליפות שהוא גם אפיקורס, גם בעל תאווה, וגם בעל מדמה. וצריך להפריש את זה מאיתנו. היום, בימי פסח, זה זמן חזק לכוון בברכת שלא עשני עבד בימים אלו שהוציאנו ה' מבית עבדים!