הסכום שראוי לתת לצדקה ופדיון נפש בערב יום כיפור ומה לכוון בזה – הרב דב קוק

הבוקר (ערב יום הכיפורים תשפ"ה) לאחר מנהג הכפרות הוציא מו"ר הרב דב קוק שליט"א סך של מאה ועשרים ₪ לפדיון נפש, ונתן לאחד מתלמדיו, ואמר לו לחזור ולומר את הלשון "בת ק' כבת כ' לחטא", שנאמר לגבי שרה אמנו. ובאותו העת שאמר בת ק' – הצביע על שטר המאה שקלים, ובשעה שאמר כבת כ' – הצביע על שטר העשרים שקלים. לאחר מכן אמר מו"ר הרב שליט"א לסובבים אותו שראוי לתת לתת היום מאה ועשרים ₪ לצדקה בערב יום כיפור ולומר, בת ק' כבת כ' לחטא, ובזה מתכפרים כל העוונות. וכך צריך לומר בעת נתינת המעות: 'בת ק' כבת כ' לחטא'. והוסיף מו"ר הרב שליט"א דבר נוסף: משה רבנו חי מאה ועשרים שנה, שזה מיצוי מידת הדין של ק"כ צירופי אלהים, שזה מיצוי מידת הדין שרק משה רבנו יכול לעמוד במיצוי הזה, שזה מיצוי הדין דעולם הבא באופן המקסימלי ביותר. לכן על גבי ק"כ צירופי אלהים של משה רבנו, שזה מיצוי הדין הקשה ביותר שיכול להיות בעולם, שרק משה רבנו יכול לעמוד בו, וממנו הוא מסתלק "ומת בהר הזה", שהוא עומד בדין הזה אבל בתורת "ומת בהר הזה" ומקיים מצוות עשה דאורייתא למות בגלל הסיפור הזה, לכן לגבינו על גבי הסיפור הזה, כננס על גבי ענק אני אומר, שלגבי משה רבנו שאמר ביום הכיפורים "סלח נא לעוון העם הזה כגודל חסדך" מחמת אותו מיצוי של ק"כ צירופי אלהים, אני סומך עליו להיות בת ק' כבת כ' לחטא לגבי עצמי ולכל הסובבים אותי. וכך צריך לומר בעת נתינת המאה ועשרים שקלים לצדקה.