בני בכורי ישראל - עבדותו של כל יהודי שנקרא בכור - הרב דב קוק

לאחר תקופה ארוכה שלא זכינו שמו"ר הרב דב קוק שליט"א יסעוד סעודה שלישית יחד עם הציבור, זכינו השבת (ויחי תשפ"ד) והרב שליט"א ערך את הסעודה שלישית יחד עם הציבור, סעודה שהתארכה אף לאחר צאת שבת בזמן ר"ת. במהלך הסעודה שאל הבה"ח בניהו בקר נכדו של מו"ר שליט"א, שבברכת יעקב לראובן בפרשה (ויחי) נאמר "כוחי וראשית אוני" וכ' רש"י "היא טיפה ראשונה שלו, שלא ראה קרי מימיו". ולכאורה מה השבח לומר זאת על יעקב בזמן שלכא' גם המצריים נאמר לשון דומה בפסוק (תהלים קה, לו) "ויך כל בכור בארצם ראשית לכל אונם". מו"ר הרב שליט"א שיבח את השאלה ואמר שזו שאלה גדולה ומיוחדת, ונכנס להסבר עמוק על ההבדל העצום שיש בין הבכורות, ומהי עבודתו של כל יהודי שנקרא בכור – "בני בכורי ישראל". וכך אמר מו"ר הרב שליט"א: מהו ההבדל בין בכורי מצרים לבכור של יעקב? ההבדל הוא - האם הבן הבכור שלי הוא "לשם שמים", לעומת זאת בכורי מצרים... בכור נוטל פי שנים - שזה עוה"ז ועוה"ב. אדם פשוט קשה לו להבין שהעוה"ז והעוה"ב זה דבר חופף, מפני שאת העוה"ז הוא רואה, לעומת עוה"ב שאותו הוא לא רואה. "בכור" שזה עם ישראל שנקראו "בני בכורי ישראל", הם יכולים להבין שזה אותו דבר בדיוק, זה נקרא "פי שנים" - העוה"ז והעוה"ב חופפים ממש. וזה נקרא "מערת המכפלה" - הכל כנוס בתוך המערה, שזה נקרא שבכור נוטל רק במוחזק ולא בראוי. ככל שהאדם יותר יהודי כשר, ולא עושה מעשים של מצרי, הוא מבין שלהביא בן בכור לעולם זה תיקון גדול מאוד, וזה נקראת "ראשית אונו" - לשעבד את כל הכוחות שלי כולם, כדי להקדיש את הבכור הזה לה'. וזה מדרגת יעקב אבינו, ובניו אחריו שהולכים בדרכו. אבל מצרי, אצלו אין תורה, הוא לא שומע ולא מבין את מה שאמרנו עכשיו. אצל מצרי יש דבר אחד "לעבוד את עצמו - מחשיב עצמו בעצמו". וננסה להתבונן מה זה "מחשיב עצמו בעצמו". כתב הרמח"ל: "הנה עניין הגאווה, היות האדם מחשיב עצמו בעצמו", ומי שיחשוב על זה בכל יום הוא יהיה צדיק גדול מאוד, ומי שלא יחשוב על זה הוא יהיה רשע גדול, כי בוודאי שהוא יכשל בגאווה, ועליו נאמר "אין אני והוא יכולים לדור בכפיפה אחת". הגאוותן מסלק את הקב"ה מבית הכנסת, הוא מכניס את הגאווה לבית הכנסת, לא רק שהוא לא משכין את הקב"ה בבית הכנסת, הוא מסלק את הקב"ה מבית הכנסת, שהרי "אין אני והוא יכולים לדור בכפיפה אחת". "מחשיב עצמו בעצמו" פירושו - "מחשיב עצמו בתאוותו". אני לא מדבר מסברא, מדבר ממה שמרגישים. ובזה אפשר לומר הלואי שהאדם יהיה "מחשיב עצמו בעצמו" ולא "מחשיב עצמו בתאוותו", ואף אחד לא מבין אותי, כי כולם צדיקים... "ראשית אונם" של מצרים, זה בדיוק ההיפך מ"ראשית אוני" של יעקב, כי יעקב משתף את כל הכוחות להקדיש הכל לה' - "בני בכורי ישראל". ו"בכורי מצרים" פירושו, לשמר את כל התאוות שיש בעולם בצורה של מהדרין מן המהדרין ויותר מזה... "ראשית אונם" של מצרים זה אומר, שכוחות התאווה של מצרים הם יותר ממני, אני נכנע אליהם כי אני אפס לגביהם... ולא הגזמתי כלום. "ראשית לכל אונם" – כל מה שהמצריים עושים זה רק הקדמה של הקדמה, לעצם ה"אני" שבי.