הרב דב קוק בקריאה קדושה לרבני הישובים

רבותי אני נוכח לדעת בזמן האחרון שיש הרבה בעלי גינות בכל מיני ישובים, הן בצפון והן בכל הארץ (אני מכיר יותר בצפון), והם אומרים לי בוא תעשר לנו את הפירות. זה קטף פירות מהגינה שלו ומדובר פה על טבל ודאי, וזה חמור מאוד, זה טבל ודאי ולא לקוח, בפרט פירות שיש דעות שזה דאורייתא, זה טבל ודאי, וידוע שטבל ודאי זה מיתה בידי שמים. וכמה וכמה בעלי גינות ביקשו ממני בוא לעשר לנו, ואני לא יכול לעמוד בזה לעשר לכולם, זה לא שייך. פשוט מאוד שתפקיד של כל רב שנמצא במושב, בישוב (בערים גדולות זה פחות), בכל מקום שיש בעלי גינות, ולא חסר בעלי גינות בישוב ובמושב, כמעט כל אדם הוא בעל גינה שם וקוטף פירות מדי שבוע שם, או מדי שבועיים או חודש, והוא לא מעשר את זה. מוטל על כל רב, דבר ראשון, דבר כזה חמור מכל חמור שזה נוגע (בשורש האיסור) לאיסור דאורייתא של מיתה בידי שמים קצת של טבל, וזה איסור דאורייתא לפי כמה דעות בראשונים, כל רב מוטל עליו דבר ראשון לפנות לבעלי הגינות ולהגיד להם, אני מבקש ממכם הרי אתם בעלי גינות, אחת לשבוע או שבועיים או חודש, בזמן שאתם קוטפים פירות תבואו אלי ואני יעשר לכם את זה.. אני מעשר את הכל תוך שניה אחת כדין וכדת. לא לסמוך על אף אחד שיעשר את זה, אל תסמוך עליו, תבוא אתה כרב של המקום ותעשר את זה, תיקח פרוטה עם המעשרות ומעשר שני וחילול מעשרות הלכה למעשה. אני רואה את זה אישית הרבה בזמן האחרון, שזה דבר מאוד מאוד מקולקל ואין מי ששם לזה לב, והדבר הזה ממש פרוץ, שאר הדברים (בתעשיה) יש מעשרות ויש הכשרים ויש רבנים... אבל כאן בעלי גינות אין הכשרים, הוא יוצא לגינה וקוטף תפוז ועובר איסור דאורייתא. קדימה, מוטל על כל הרבנים שנמצאים בכאלה מקומות שיש בעלי גינות להגיד להם את זה, למען ה'. נדמה לי שזה התפקיד הראשון של הרבנים עכשיו. עירוב זה פעם אחת בשבוע וזה כל הזמן, עירוב קיים כל הזמן וזה צריך פיקוח, עירוב אתה עושה פעם אחת וזה נגמר (ולבדוק בכל פעם), אבל כאן אתה צריך להכיר את בעלי הגינות להתייחס אליהם ולהתעניין בשלומם 'מה שלומך' וכו'... ולבקש ממנו שיבוא אליך למעשר. תשפיע עליו. יאכלו ענוים וישבעו תזכו למצוות אני הקטן מתוך נסיון אני אומר לכם את זה, לא מתוך החכמה שלי אני מדבר אלא מתוך הנסיון האישי הכואב שלי אני מדבר, חזקו ואמצו.