מעלת ברכת כהנים - דיבורי חיזוק לכהנים ולישראל לברך ולהתברך בברכת כהנים - הרב דב קוק

מעלת ברכת כהנים - דיבורי חיזוק לכהנים ולישראל לברך ולהתברך בברכת כהנים - ממו"ר הרב דב קוק שליט"א דיבורים שנאמר אמש מוצא"ש פרשת ראה (תשפ"ד) בסעודה שלישית שהתארכה עד קרוב לעלות השחר. "אשר קידשנו במצוותיו וציוונו לשמוע קול שופר", "אשר קידשנו במצוותיו וציוונו לאכול מצה", אשר קידשנו במצוותיו וציוונו להניח תפלין", "אשר קידשנו במצוותיו וציוונו להתעטף בציצית". אבל אדוני, "אשר קידשנו בקדושתו של אהרן". יש כאן "אשר קדשנו בקדושתו" ולא רק "אשר קדשנו במצוותיו". "אשר קידשנו במצוותיו" - זה קודשים קלים. "אשר קדשנו בקדושתו" - זה קודשי קודשים. הנה ברכת המצוות שהיא קודשי קודשים, קודשי קודשים בברכת המצוות - זה "אשר קידשנו בקדושתו". ומי שלא מתעורר מזה בדימעה שבלב, ורק שמע באוזן והלב שלו נישאר... מי שהוא "עביד עובדא דאהרן" יכול לומר את זה, ומי שעושה הפוך אינו יכול לומר את זה... וביתר פירוט, היחס בין כהן לישראל, זהו היחס בין קודשים קלים לקודשי קודשים. כהן - זה קודשי קודשים, ישראל - זה קודשים קלים. אם קודשים קלים רוצים להיות קודשי קודשים, נראה איך מתייחסים לקבלת הברכה של ברכת כהנים. וזה עקירת רגלי הכהנים ב"רצה". רצה זה כנגד הקרבנות. אם אתה רוצה לצאת מחזקת קודשים קלים לחזקת קודשי קודשים, זה זה עקירת רגליו של הכהן לברכת כהנים ברצה. הלכה למעשה, חטאת זה קודשי קודשים, מי יכול לאכול אותה? רק כהנים! אם ישראל יאכל חטאת, הוא לוקה. לעומת זאת שלמים שזה קודשים קלים, כל ישראל אוכלים אותה. חטאת ואשם שישראל יאכל, הוא לוקה, לעומת זאת כהן שיאכל את זה, הוא מקיים מצוות עשה דאורייתא, ולפי הרמב"ם גם צריך לברך "אשר קידשנו בקדושתו של אהרן וציוונו לאכול את החטאת". ישראל שאוכל את זה לוקה, לעומת זאת כהן שאוכל את זה מקיים מצווה דאורייתא ומברך עליה, וזה מפני שישראל הוא רק קודשים קלים ולא יכול להגיע לחטאת שזה קודשי קודשים. ברכת כהנים אמורה להעביר את קדושת קודשי קודשים אל קודשים קלים, ולהפוך את הכל. היום בצהרי היום הגיע יהודי כהן להתברך ממו"ר הרב שליט"א, ומו"ר הרב שליט"א המשיך והסביר מעט יותר את הנוסח "בקדושתו של אהרן", וחיזק את אותו כהן ואמר לו: כל כהן הוא שליח של אהרן הכהן. בברכת המצוות של ברכת כהנים אתה לא אומר "אשר קידשנו במצוותיו", אלא "אשר קדשנו בקדושתו של אהרן". אהרן הכהן הוא עדיין נברא, הוא אדם עם כל זה שכל העולם תלוי בו, ועדיין בכל זאת הוא נברא - הוא אדם, ואתה אומר "בקדושתו של אהרן", הרי הקב"ה הוא קדוש. אלא כל כהן הוא שליח של אהרן הכהן, בברכת כהנים אתה שואב ונישאב לאהרן הכהן. ואם אני ככהן לא שליח של אהרן הכהן, אני לא יכול לברך אותך כי אני רשע. אבל בברכת כהנים אתה שליח של אהרן הכהן, אל תתיחס למה שאני רשע, תתיחס לזה שאני שליח של אהרן הכהן, תתייחס למשלח.