מה זה נקרא 'לקבל אורות' - הרב דב קוק

היום נשרפה המנורה המאירה בזמן הלימוד של מו"ר הרב דב קוק שליט"א, וכאשר הגיע אחד מהתלמידים עם מנורה חדשה, הרב שמח על האור, ומיד ברך את אותו תלמיד שכמו שדאג עכשיו לאור, כך יזכה לקבל אורות. תקבל 'אורות', אורות גימטריא תרי"ג. ואותו תלמיד אומר למו"ר הרב שליט"א: זו פעם ראשונה שזכיתי לקבל ברכה מהרב לקבל 'אורות'. והרב מוסיף ואומר 'עכשיו הדפסנו את "אורות הקודש" לכן יש כוח של אור'.... ואז פתח מו"ר הרב שליט"א בהסבר מיוחד, מה נקרא 'לקבל אורות', ואמר: נראה לומר שהרי כתוב "כי נר מצוה ותורה אור". וקיימ"ל שהמצוות צריכות להיות ביחד, כל התרי"ג מצוות זה אחד. "משה רבינו" בגימטריא תרי"ג, אם חסרה מצווה אחת זה כבר לא משה רבנו. "נר מצווה". האם אפשר לחבר נרות? יש כאן נר ועוד נר ועוד נר... כל נר הוא גוף בפני עצמו, אי אפשר לחבר ביניהם. "תורה אור". התורה היא לא רק נר שזה דבר גשמי שאי אפשר לחבר אותו, התורה היא אור וגם אם תביא מיליון אורות, באור כולם שווים ואי אפשר לחלק את האור. וזה אומר שאם אתה אכן רוצה שכל המצוות אכן יהיו אחד, תגיע לתרי"ג של משה רבינו, זה אמור להיות רק על ידי משה רבנו שהוא תורה. "כי נר מצוה ותורה אור". אם אתה רוצה שכל המצוות יהיו אחד, שכל התרי"ג יהיו דבר שלם, אתה צריך להגיע לאור של המצווה. לכן תיקח את התורה, ואת הנר שהוא המצווה, ותחבר את ה"נר מצווה" לפונקציה של האור שלו, אז אכן כל המצות אכן תהיינה אחד. וזה נקרא "אור". ולכאורה מה ה'עבודה' בכל זה. אנחנו רגילים שעל ידי התורה אנחנו יודעים איזה מצוות לקיים, וכאן הרב מסביר להעלות את המצווה לאור התורה.. השאלה היא אם אני מעגן את המצוות באור של התורה. האם האדם מעגן את המצוות שלו בדעת התורה, או שהוא עושה את המצווה כעשיה בלבד. האם המצווה מעוגנת אצל האדם כ"דעת תורה", זה בנוי אצל האדם שהמצווה זו ה"דעת תורה" זו "דעת ה'", ובמצוות הוא קוצר את הפירות, והוא מתייחס אל המצוות כאל תורה. אמרו חז"ל "שכר מצווה - מצווה". כך כל מצווה ומצווה. לדוגמא מצוות תפלין "שכר תפלין – תפלין", השכר על מצוות התפלין היא התפלין בעצמם. התפלין זה עשיה, אבל כל ההתייחסות לתפלין זה נקרא לעגן את המצוות אל התורה. והעיקר הוא קודם כל שלא יהיה האדם סותר במעשיו בין זה לזה. יש הרבה אנשים שכלפי נשותיהם או כלפי חבריהם, הם קשוחים, ואני לא רוצה לומר יותר מזה, ובזמן שהם מניחים תפלין הם נראים כצדיקים, שרוצים להתפלל ב.... ומאידך גיסא מתנהגים בקשיחות. וזו סתירה קשה מאוד. או לדוגמא, אדם יכול להתפלל במשך חמש שעות, אבל לאחר מכן מגיעה אליו מצוות מצה ושם הוא לא מהדר... והרי לכאורה התפללת לפני כן כמה שעות... נכון, התפילה קנתה אותי, אני עושה רק מה שקונה אותי, אני לא מחבר את כל המצוות לאחד. פעם אחת הגיע אדמו"ר אחד, והוא עשה ספירת העומר בצורה מאוד חזקה. אחרי התפילה התפעלתי ממנו קצת, ואמרתי את זה לאח שלי. והוא מיד אמר לי, הרי שמעת את ה"ברכו" ואת כל המעריב שלו שלקחו שש דקות בלבד... אז מה אתה מתפעל ממנו? וסתירות כאלה יש על ימין ועל שמאל, וזה נקרא שכל המצוות לא אחד. "לקבל אורות" זה לקבל את כל התרי"ג מצוות שיאירו כמו אור שאי אפשר לחלק בינהם.