הטעם שיום הסתלקות רבי נתן מברסלב בעשרה בטבת יום הסתלקות עזרא הסופר - הרב דב קוק

*הטעם שיום הסתלקות רבי נתן מברסלב בעשרה בטבת יום הסתלקות עזרא הסופר - ממו"ר הרב דב קוק שליט"א* נראה לי שעשרה בטבת זה יום הסתלקות עזרא הסופר. ומחמת שעזרא הסופר הוא תלמיד של משה רבנו, כך גם פטירתו של רבי נתן ביום עזרא הסופר, כי זה היחס בין רבי נחמן לתלמידו רבי נתן. ומבואר בגמרא (סנהדרין כא:) "תניא רבי יוסי אומר ראוי היה עזרא שתינתן תורה על ידו לישראל אילמלא (לא) קדמו משה במשה הוא אומר (שמות יט, ג) ומשה עלה אל האלהים בעזרא הוא אומר (עזרא ז, ו) הוא עזרא עלה מבבל מה עלייה האמור כאן תורה אף עלייה האמור להלן תורה במשה הוא אומר (דברים ד, יד) ואותי צוה ה' בעת ההיא ללמד אתכם חקים ומשפטים בעזרא הוא אומר (עזרא ז, י) כי עזרא הכין לבבו לדרוש את תורת ה' (אלהיו) ולעשות וללמד בישראל חוק ומשפט" בא לך לבכות שאתה שומע את זה, ומי שלא בוכה מזה אני לא מדבר אליו... על כורחנו זה מדמיע. יש פה כוח של גמרא שאומרת "ראוי עזרא שתנתן תורה על ידו", וכל זה מכוח "משה עלה אל האלהים" וכנגד זה "הוא עזרא עלה מבבל" - והיחס הזה הוא היחס שבין רבי נחמן לרבי נתן. ברור לנו שהיחס הזה בזעיר אנפין דזעיר אנפין, ברור שזה יחס כזה. רבי נחמן זה תורה שבכתב יותר... נכון שגם מתורה שבכתב אפשר להתעורר, כגון על פרשת עקב החפץ חיים היה אומר שזה הספר מוסר הכי גדול שיש בעולם... אני לא ראוי לומר את זה כי בשבילי זה אקסיומה, לגבי הפסוקים האלה מכים בי ואני לא יכול להתמודד איתם בהכרה, אני מנסה אבל מרגיש זרות. עם הפסוקים האלו אני לא יכול להרים עיניים, לא יכול לדבר ברמה, מה אתה מצפה ממני.... רבי נחמן זה תורה שבכתב - זה קשה. בא רבי נתן... נכון שתורה שבכתב זה קשה, כגון הפסוק "כי ה' אלהיכם הוא אלהי האלהים ואדני האדנים האל הגדל הגבר והנורא אשר לא ישא פנים ולא יקח שחד". הפסוק הזה מדבר אליך או לא מדבר אליך? ודאי שזה מדבר אליך! "אלהי האלהים" - זה אומר שאתה לא קיים גם בתת ההכרה. זה מחשבה אלוהית. זה תת הכרה. אתה לא קיים גם בתת ההכרה. אתה מוקרן. מי שיבין את זה הוא הסגן של גדול הדור, ומי שיקבל את זה הוא גדול הדור בפועל! מי שרק יבין את זה באור מקיף, הוא כבר יכול להיות גדול הדור. אם אדם רק יודה לזה אפילו רק בהבנה, הוא כבר מעותד להיות גדול הדור. ושאני מעותד אני לא מתכוון שאני מנבא שהוא יהיה גדול הדור, אלא זה ההגדרה שלו בהווה שהוא מעותד להיות גדול הדור. כמו דרגת 'סגן אלוף' שאין פירושו שמחר הוא יהיה אלוף... או כמו 'אלוף משנה' שהוא לא יהיה מחר האלוף... אלא זה החפצא שלהם - זה ההגדרה שלהם. הלואי שנזכה לזה ונהיה פרומיל מזה... אני בשכל לא מבין את זה, יש לי קושיות - שהרי "דרך רשעים צלחה", "צדיק ורע לו רשע וטוב לו", והשכל שלי לא מתגבר על זה... קודם כל תתגבר על הקושיות אפילו רק בשכל לבד, שהקושיות האלה לא יעשו אותך אפיקורס. גם בשכל לבד אני לא מצליח להתגבר על הקושיות, מפני שהקושיה של "צדיק ורע לו רשע וטוב לו" זה עושה אותי לאפיקורס... לי זה לא נראה... זה מפריע לי... רבי חנוך הניך אייגש הי"ד בעל 'המרחשת', שנהרג בשואה, והרג אותו הגרמני ככה, אני לא מקבל את זה... אני לא יכול לקבל את זה. את רבי אלחנן וסרמן הי"ד שהרג אותו גוי, אני לא יכול לקבל את זה... ובהקשר של תורה בכתב ותורה שבעל פה, נראה לי שאת רבי נחמן אתה יכול לשמוע כמו בעל קורא שקורא בפרשת עקב, שהחפץ חיים אמר שזה הספר מוסר שלו, אבל לגבינו שומעים מילים, אבל זה רץ על הלב... נכון שהמילים חזקות - "אלהי האלהים ואדני האדנים", אבל חסר לי עיבוד. כל אחד בדרגא שלו, כאן זה תורה שבכתב וכאן תורה שבעל פה, תוריד אלף דרגות זה אותו דבר ואותו יחס בדור שלנו האחרון... ואשרי ואשרי האדם הזה שמסוגל להעמיד כזה תלמיד שדורש את דבריו כפירוש רש"י לגמרא, ומעורר את ההתעוררות שצריך לעורר מהאור הפנימי הזה שהוא אתכסיא שאפשר לשמוע ממנו חיזוק כמו שאפשר לשמוע מתורה שבכתב חיזוק, רק שזה בפועל באיתכסיא... בגדר של תורה שבכתב אני שומע שיש הכנה לחיזוק, אבל אתה לא יכול לומר את החיזוק. ואשרי מי שיכול להעמיד תלמיד כזה, שיכול לגרום למצב של יחס בין תורה שבכתב של הרב, לתורה שבעל פה של תלמיד. וכאן אצל רבי נחמן ורבי נתן רואים את זה. זה דיי ניכר. אמנם זה רק בזעיר דזעיר, אבל כמשל זה מאוד יפה לומר את זה.