הרב דב קוק בדברי חיזוק לסיום חומש בראשית לילדי כיתה א' בתלמוד תורה חמדת התורה

בשבוע שעבר זכו ילדי כיתה א' בתלמוד תורה "חמדת התורה" שבנשיאות מו"ר הרב דב קוק שליט"א ומנוהל על ידי חתנו הרב רפאל הכהן קוק, לסיים את חומש בראשית. לכבוד מעמד הסיום הוזמנו ההורים שהתרגשו מאוד לראות את חתני התורה נכנסים תוך כדי שירת "שאו שערים ראשיכם". גדול היה המעמד לכבודה של תורה. מו"ר הרב דב קוק שליט"א אף היה אמור להגיע לשמחה זו, אך נבצר ממנו להגיע מפני חולשתו, אך לא ויתר ושלח מסר וברכה לילדים הצדיקים. וכך אמר מו"ר הרב שליט"א: לְגַבֵּי הַסִּיּוּם הַזֶּה שֶׁל חֻמַּשׁ בְּרֵאשִׁית, זֶהוּ מַמָּשׁ הַקִּיּוּם שֶׁל הַמִּשְׁנָה "בֶּן חָמֵשׁ לַמִּקְרָא" – מִי שֶׁיּוֹדֵעַ אֶת הַמִּקְרָאוֹת הָאֵלֶּה בְּעַל פֶּה, כֵּיוָן שֶׁאֲפִלּוּ אִם כַּאֲשֶׁר תִּבְחַן אוֹתוֹ הוּא יוֹדֵעַ רַק לְהַשְׁלִים, וְלֹא בְּעַל פֶּה מַמָּשׁ, הוּא לֹא קוֹנֶה אֶת זֶה אוֹתוֹ דָּבָר, אֲפִלּוּ אִם כָּל פָּסוּק שֶׁתֹּאמַר לוֹ הוּא יָכוֹל לְהַשְׁלִים אֲבָל לְהַגִּיד אֶת הַכֹּל בְּעַל פֶּה הוּא לֹא יוֹדֵעַ, כְּבָר זֶה לֹא נִקְנֶה אֶצְלוֹ בְּנֶפֶשׁ כָּל כָּךְ פְּנִימִי. אֲבָל אִם הוּא יוֹדֵעַ אֶת הַכֹּל בְּעַל פֶּה, בְּגִיל כָּזֶה קָטָן כְּמוֹ שֶׁלָּכֶם, זֶה אוֹמֵר שֶׁזֶּה נִשְׁאָר אֶצְלוֹ לְכָל הַחַיִּים כִּי זֶה נִכְנַס לְמָקוֹם פְּנִימִי כָּל כָּךְ בַּנֶּפֶשׁ, וּבַמּוֹחַ שֶׁלּוֹ, כֵּיוָן שֶׁיֶּלֶד אֵין לוֹ שׁוּם "נוֹגְדָנִים", וְהַמּוֹחַ שֶׁלּוֹ פָּתוּחַ, וְאִם הוּא יוֹדֵעַ אֶת זֶה בְּעַל פֶּה זֶה זִכָּרוֹן כָּזֶה חָזוּתִי שֶׁהוּא הַזִּכָּרוֹן הֲכִי חָזָק שֶׁיֵּשׁ, שֶׁנִּכְנַס לַמָּקוֹם הֲכִי עָמֹק שֶׁיֵּשׁ, כֵּיוָן שֶׁאֵין לַיֶּלֶד שׁוּם "נוֹגְדָנִים", וְזֶה לֹא רַק שֶׁזֶּה נִשְׁאַר בְּזִכְרוֹנוֹ לְכָל הַחַיִּים – שֶׁזֶּהוּ קִנְיָן בִּפְנֵי עַצְמוֹ, אֶלָּא זֶה גַּם מַשְׁפִּיעַ עָלָיו בְּרוּחָנִיּוּת. הָאוֹתִיּוֹת שֶׁל הַתּוֹרָה פָּשׁוּט נִכְנָסוֹת לוֹ לְעֹמֶק הַמֹּחַ בְּמָקוֹם שֶׁלֹּא נִכְנָס לוֹ שׁוּם דָּבָר אַחֵר, וְהַפְּסוּקִים וְהָאוֹתִיּוֹת פָּשׁוּט שׁוֹכְנוֹת וּמְצֻיָּרוֹת בְּתוֹךְ הַמּוֹחַ שֶׁלּוֹ, וְלֹא סְתָם בְּמָקוֹם חִיצוֹנִי בַּמּוֹחַ אֶלָּא בְּרֹבֶד פְּנִימִי עָמֹק, בְּמָקוֹם בּוֹ נִמְצֵאת הָ"אַנְטֵנָה" הַמֶּרְכָּזִית הַפְּנִימִית בְּיוֹתֵר, שֶׁהִיא הָ"אַנְטֵנָה" שֶׁל הַנְּשָׁמָה, שָׁם מְצֻיָּרוֹת אֶצְלוֹ הָאוֹתִיּוֹת כָּל הַזְּמַן בְּמִין מִיקְס כָּזֶה פְּנִימִי, הַאִם אֶפְשָׁר לְהָבִין אֶת הַקְּדֻשָּׁה שֶׁל הַיֶּלֶד הַזֶּה? אֵיזֶה קְדֻשָּׁה יֵשׁ בַּמֹּחַ שֶׁל יֶלֶד כָּזֶה שֶׁכָּל הַזְּמַן הָאוֹתִיּוֹת מְצֻיָּרוֹת לוֹ וְרָצוֹת לוֹ בְּתוֹךְ הַמֹּחַ, בַּמָּקוֹם הַפְּנִימִי בְּיוֹתֵר שֶׁל הַנְּשָׁמָה? וּמִי שֶׁזָּכָה לָזֶה דָּבָר רִאשׁוֹן שֶׁיַּחֲזֹר עַל זֶה בְּעַל פֶּה, וְכָךְ יִזְכֹּר אֶת זֶה בְּעַל פֶּה, וְאִם יַחֲלִיט לַחֲזֹר עַל זֶה בְּעַל פֶּה אֲנִי מְבָרֵךְ אוֹתוֹ, וּבָטוּחַ שֶׁאָכֵן יִהְיֶה לוֹ רוּחַ הַקֹּדֶשׁ, וְרַק שֶׁיִּשְׁמֹר עַל זֶה. וְכָל הַיְּלָדִים שֶׁזָּכוּ לְסִיּוּם הַזֶּה שֶׁל חֻמַּשׁ בְּרֵאשִׁית, מְזֻמָּנִים עַכְשָׁו כֻּלָּם לְקַבֵּל רוּחַ הַקֹּדֶשׁ בְּרָמָ"ח אֵבָרִים וּבְשָׁסָ"ה גִּידִים, אָמֵן כֵּן יְהִי רָצוֹן.