מה ענה הרב דב קוק ליהודי שביקש ברכה לזכות לנחת יהודי מהילדים

יהודי חשוב מחו"ל הגיע אל מעונו של מו"ר הרב דב קוק שליט"א, וביקש ברכה על עסקיו וכו' וכו', ולבסוף אמר למו"ר הרב שליט"א, 'העיקר אני רוצה נחת יהודי מהילדים...' ענה ואמר לו מו"ר הרב שליט"א, 'העיקר שיהיה לנו נחת מעצמנו... לפני הילדים'. [וכנראה ממילא יהיה גם מהילדים...]   ומיד סיפר מו"ר הרב שליט"א מה שסיפר לו דודו הגאון הרב אברהם יצחק הכהן קוק שליט"א [ראש ישיבת "מאור התלמוד" ברחובות וחבר מועצת גדולי התורה], שהיה תלמיד מובהק של מרן המשגיח רבינו יחזקאל לוינשטיין זיע"א, שכמה שנים לאחר נישואיו עדיין לא נפקד, ובא לבקש ברכה על ילדים מהמשגיח, ואז תפשו המשגיח בשרווליו ואמר לו באידיש, "העיקר זה אתה, ולא הילדים שלך"...   ואמר הגרא"י קוק שליט"א, אילו אדם אחר היה אומר לי דברים אלו, הייתי כועס עליו, כי לא זו הדרך לענות לאברך הנמצא בצרה ומכאוב לזכות לזרע שלא קיימא, אבל אצל המשגיח הדיבורים היו ממש במאת האחוזים מלב טהור, ונתקבלו הדברים באהבה ורצון... אצל המשגיח לא שייך כלל עניני צער של עוה"ז, מה שלא שייך אליך, לא אמור להטריד אותך...   ושאל הרב יקותיאל אוהב ציון ממו"ר הרב שליט"א דאם כן מהו שמצינו (בראשית ל, ב) שאמרה רחל אמנו ליעקב "הבה לי בנים ואם אין מתה אנכי", וכן בחנה שאמרה להשי"ת (שמואל א, א, יא) "אם ראה תראה", שאם לא תתן לי השי"ת "אלך ואסתתר" (כדדרשי' בברכות לא ע"ב). והשיב מו"ר הרב שליט"א, כי אנן לא עסקינן במי שמוטל עליו להביא את "שבטי יה", אנשי מרכבה, וענינים שנאמרו שם, בודאי לא שייכים כלפינו.