הרב חיים קנייבסקי מובא למנוחת עולמים לקול זעקות שמע ישראל של 750,000 איש

הלוויית הרב חיים קניבסקי, ממנהיגי הזרם הליטאי והציבור החרדי, התקיימה בבני ברק ביום ראשון, י"ז באדר ב' תשפ"ב, 20 במרץ 2022, יומיים לאחר פטירתו. זו הייתה אחת מההלוויות הגדולות ביותר בהיסטוריה של מדינת ישראל. ההלוויה שודרה בשידור חי בערוצי הטלוויזיה והרדיו בישראל ובאינטרנט ואף בסוכנות הידיעות העולמית רויטרס, בנוסף האירוע סוקר ברשתות זרות. כמו כן האירוע קיבל סיקור מקדים נרחב לאור החששות בגין ריבוי המשתתפים הגדול והשפעות קיום האירוע על תשתיות ושירותים במרחב הציבורי בגוש דן. הרב חיים קניבסקי נפטר במפתיע מדום לב בביתו, בערב שבת ט"ו באדר ב' (שושן פורים) ה'תשפ"ב, 18 במרץ 2022 כשעתיים לפני כניסת השבת.בשל רצון המשפחה להימנע מחילול שבת על-ידי משטרת ישראל, הוחלט לקיים את ההלוויה ביום ראשון (ולא במוצאי שבת) - י"ז באדר ב' תשפ"ב, 20 במרץ 2022, בשעה 12:00 בצהריים. מודעות אבל על פטירתו של הרב קניבסקי, בבני ברק בבוקר הלוויה. בעקבות ההלוויה התבטלו הלימודים בכלל מוסדות החינוך בעיר בני ברק, וכן ברמת גן הסמוכה לה. לקראת מסע ההלוויה הוכרז על ידי רבני העיר, הרב מסעוד בן שמעון, הרב יצחק אייזיק לנדא והרב שבח צבי רוזנבלט, על ביטול מלאכה כללי עד לשעת סיום ההלוויה. בהתאם לכך, בשעה 11:00 הופעלו צופרי השבת ברחבי העיר להכריז על תחילת 'ביטול המלאכה' (כפי שהיה בהלווית הרב שך) והמסחר בעיר הושבת כאשר רוב החנויות בעיר היו סגורות, למעט חנויות מזון. על פי הוראת הרבנים במוסדות החינוך העצמאי ובמעיין החינוך התורני בני יוסף לא התקיימו לימודים בכל הארץ. מספר רבנים הורו כי ראוי שכלל הילדים מגיל 9 ומעלה ישתתפו בהלוויה. גם מקרב ישיבות ההסדר המכינות והישיבות הגבוהות של הציונות הדתית, הגיעו באופן מאורגן עם תלמידיהן להלוויה. ברקע האירוע היו חששות בנוגע לשלום המשתתפים בהלוויה עקב האסון בהילולת רבי שמעון בר יוחאי שהתרחש כמעט שנה קודם לכן והאסון בהלווית הרב וואזנר שהתרחש ב-2015. רבני העיר בני ברק והרב יצחק זילברשטיין הוציאו ערב ההלוויה מכתב המזהיר מאסונות וקורא 'לא להידחק למקום הארון. אמנם למעשה מסע ההלוויה כולו עבר ללא אירועים חריגים, למעט כניסת אלפים לאחר הקבורה למתחם בית העלמין שנסגר בשלב הראשון רק לטובת בני המשפחה. ההלוויה החלה בשעה 12:00 באמירת פרקי תהילים על ידי מקורבו של הרב, הרב משה סמוטני, ואמירת סליחות על ידי הרב משה חיים בויאר. לאחר אמירת התהילים והסליחות החלו ההספדים. את ההספד הראשון נשא נשיא מועצת גדולי התורה של דגל התורה הרב גרשון אדלשטיין.אחריו ספד גיסו של הרב, חבר מועצת גדולי התורה הרב יצחק זילברשטיין. אחרון המספידים היה הרב שלמה קניבסקי, בנו של הרב וראש ישיבות "קריית מלך" ו"תפארת ציון" בתום ההספדים, הודיע הרב משה סמוטני בשם מתפללי בית הכנסת לדרמן כי בנו של הרב, הרב יצחק שאול קנייבסקי ימונה לרב בבית הכנסת. לאחר מכן בנו הרב אברהם ישעיה קנייבסקי אמר את הקדיש, ובכך החל מסע ההלוויה. על פי מנהג ירושלים וכפי שהיה בהלווית אביו הסטייפלר, בניו ונכדיו לא השתתפו בהלוויה ומי שנשאו את המיטה היו חתניו. המיטה הוכנסה אל רכבו של הרב, מסע ההלוויה חלף דרך רחובות רשב"ם וחזון איש לבית הקברות שומרי שבת שם קבורים דודו החזון איש ואביו הסטייפלר. לאחר הגעת המיטה לבית העלמין ערכו אנשי החברה קדישא את מנהג ההקפות במקום, ולאחר מכן נטמן צמוד לקברה של רעייתו הרבנית בת שבע קניבסקי וקברו של רבי רפאל יצחק וסרמן.[14] בהלוויה השתתפו לפי הערכות של משטרת ישראל, כ-350 אלף או כחצי מיליון משתתפים, על פי תחקיר מקיף של גיא זהר העריכה המשטרה בזמן אמת את כמות המשתתפים ב-350 אלף, מה שהופך אותה לאחת מהלוויות הגדולות בהיסטוריה של מדינת ישראל. עיריית בני ברק העריכה שבהלווייה השתתפו כ-750 אלף בני אדם.עשרות אלפים מתוכם הגיעו לבני ברק כבר במהלך הלילה שלפני ההלוויה, בעקבות החששות לעומסים כבדים בדרכים ביום ההלוויה. אורכו של מסע ההלוויה היה כקילומטר. הוא התחיל בבית הרב קנייבסקי שברחוב רשב"ם בבני ברק, והסתיים בבית הקברות שומרי שבת בעיר. במהלך שלב ההספדים טופלו כ-85 פצועים קל מבין המתאבלים. תחבורה ותנועה אזרחית במשטרת ישראל נערכו לעומסים כבדים בכבישים במרכז הארץ, ובהם כביש 6 וכביש 4 - בדגש על מחלף אלוף שדה והכבישים הסובבים את בני ברק. גם צירי תנועה אחרים צפויים היו להיות מושפעים מהעומסים, וצפויים היו פקקים גם באזור נתב"ג. הכבישים נחסמו לסירוגין על-ידי המשטרה. הכניסות והיציאות בעיר בני ברק נסגרו לכניסת וליציאת כלי רכב. משטרת ישראל קראה לאזרחים היכולים להימנע מלעבור בכבישים באזור לעשות כן בכדי להפחית את העומסים, גם מוסדות חינוך בערים רמת גן ותל אביב עברו ללמידה מרחוק בשל כך. ראש ממשלת ישראל נפתלי בנט הנחה את כלל משרדי הממשלה לצמצם כח אדם במידת האפשר באזורים הרלוונטיים, למעט עובדים חיוניים, על מנת להקל על העומס בכבישים. בסופו של דבר שיבושי התנועה היו מוגבלים לחסימות, ולא נרשמו פקקי תנועה מיוחדים באזור גוש דן, כפי הנראה מאחר שנהגים רבים העדיפו להענות לבקשת המשטרה ולהימנע מלהגיע לאזור. משרד התחבורה הקים מערך הסעות מריכוזי הציבור החרדי והדתי ברחבי ישראל. עיריות שונות הקימו מוקדי יציאה, וחלקן אף הפעילו מערך אוטובסים חינמי להלוויהמוקדי יציאה מרכזיים היו בירושלים, בית שמש, וקריית יערים - בהם רחובות נחסמו והגישה הותרה לתחבורה ציבורית בלבד.[24] כ-1,700 אוטובוסים, הסיעו את המשתתפים לטרמינל בכביש 4, ומשם צעדו רגלית אל ההלוויה.