הרב חיים קנייבסקי מזהיר שיש סכנה להדפיס ספר רבינו ירוחם

הרב חיים קנייבסקי מזהיר את תלמידו שיש סכנה להדפיס את הספר של רבינו ירוחם על הערות. תלמידו של הב חיים קנייבסקי משיב לו שהרב אלישיב זצוק"ל התיר לו להדפיס כיון שזה רק מראה מקומות ולא הערות. האם מותר להדפיס ספר 'רבינו ירוחם'? מרן הגר''ח קנייבסקי שליט"א עם תלמידו ומקורבו הגדול הרה"ג רבי אורי טיגר החיד"א טוען כי ספר העיטור וספרי רבינו ירוחם הם בבחינות סוד עלמא דאתכסיא שאין לחבר עליהם פירוש, וכי כל הפירושים שחוברו עליהם אבדו ומחבריהם ניזוקו או נפטרו בדמי ימיהם. כתוצאה מאגדות אלו נפוצו אך ורק דפוסי צילום ממהדורת ונציה שי"ג של הספר. במהלך השנים הודפסו מהדורות אחרות ומבוארות של ספרי רבינו ירוחם, מבלי שיאונה למהדיריהן כל נזק. גם גישתו של החיד"א, ביחס לבעייתיות בכתיבת פרושים, זכתה להתנגדות, בטענה שלימוד תורה צריך להעשות בצורה הטובה יותר ולכן קשה להניח שיוטלו עיכובים בידי כוחות עליונים על אינטרס זה. כהוכחה לכך ציינו את הפרוש שנות חיים, ואת שרידות החיבור והמחבר יש הרואים הד קדום לאגדה בדבר איסור ההדרת וביאור הספר בדברי "ספר המגיד" לרבי יוסף קארו. לפי ספר זה כינה המגיד את רבינו ירוחם בכינוי הארמי "טמירי" כלומר שיושב בגן עדן בהסתר ולא בפרסום. במגזין 'קולמוס' של עיתון משפחה מופיע ראיון עם רב"צ קליין, ובו הוא מספר, שבעל ה'שנות חיים' רבי ראובן חיים קליין שהוא סבא רבא שלו, נפטר זמן לא רב אחרי ההדפסה, בגיל ארבעים ושבע, וכן בנו רבי ירוחם נפטר באותו גיל. יש ע"ז בהקדמות לחלקי רבינו ירוחם שיצא לאור מחדש בשנים האחרונות בהידור רב, [שמעתי שמועה לא מוסמכת שלפני הוצאת החלק האחרון העורך נפצע בתאונת דרכים, אך התרפא ממנה בעזהי"ת מצטרפים לערוץ ומקבלים גישה להטבות: https://www.youtube.com/channel/UC4u2WHgPRkfezw_H9xIeHYA/join אהבתם את הסרטון - תעשו לייק לחץ על הרשמה למינוי כדי להתעדכן על סרטונים חדשים ומעניינים - ההרשמה בחינם תכתבו תגובה מה דעתכם על הסרטון. You liked the video - Like Click Subscribe to Subscribe to stay up to date on new and interesting videos - Free Registration Write a comment What you think of the video. http://www.rakmas1000.ntt.co.il/ היכנסו לאתר ותיהנו מכל מה שמעניין בציבור החרדי רבנו ירוחם בן משולם (מוכר בכינויו רי"ו, 1350-1290 לערך), רב ופוסק מגדולי הראשונים. מחבר ספר מישרים ותולדות אדם וחוה. רבינו ירוחם נולד בפרובנס ולאחר גירוש צרפת ב-1306, עבר לטולדו. שם למד תורה במשך זמן קצר אצל הרא"ש, ואחר פטירתו המשיך את לימודיו אצל רבי אברהם בן אסמעאל תלמיד הרשב"א. ברבי אברהם ראה רבי ירוחם את רבו המובהק. בשנת ה'צ' החל לכתוב את ספרו מישרים וסיימו כעבור ארבע שנים, בהמשך ולקראת סוף חייו כתב את ספרו תולדות אדם וחוה. פרטים שונים בחייו שנויים במחלוקת. חוקרים שונים (כגון ה' גראס) טוענים שמקום הולדתו היה בלנגודאק ולא בפרובנס, ואחרים טוענים שהוא גורש רק בשנת 1320. תורתו עיקר עיסוקו של רי"ו היה בתחום ההלכה, ותרומתו התבטאה אף בדורות מאוחרים. פסקיו מוזכרים פעמים רבות בספר בית יוסף, והשפיעו על פסיקתו של רבי יוסף קארו בשולחן ערוך, ומתוך כך על הלכות רבות הנהוגות גם בימינו. ספריו רי"ו חיבר שני ספרים. האחד הוא ספר מישרים שדן בדיני ממונות, והשני הוא ספר תולדות אדם וחוה על דיני איסור והיתר המעשיים והנוהגים בזמננו. מגמה זו לעסוק רק בהלכות הנוהגות בגלות היה נפוץ ומקובל, ומתבטא בייחוד אצל הרי"ף. הספר מחולק לתולדות אדם העוסק בדינים שונים של האדם משעת לידתו עד שנושא אשה, ודיני ברכות ותפילות ומנהגים, ומחולק לעשרים ואחד נתיבים, ולחוה דינים משעת נשיאתו אשה עד ליום פטירתו (נתיב כב-כח).(ע"פ ספר "סדר הדורות" עמ' 382 ) אף שספריו נפוצים, שמותיהם לא נקלטו, ומכונים בשם כולל בשם מחברם רבנו ירוחם. מתוך כתביו אנו יודעים שכתב אף "רמזים של ההגדות", ושעסק באיסוף אגדות התלמוד ובפרשנותן. הספר עצמו יצא בכמה מהדורות (קושטנטינא רעו; קפוסט תקסח) אולם המהדורה הנפוצה היא מויניציאה שנת שי"ג, שיצאה בדפוסי צילום נוספים. על הספר יצא אף ביאור בשם שנות חיים (למברג, תרל"א) מהרב ראובן חיים קליין. ספר זה יצא בדפוס צילום על ידי מכון ירושלים בשנת תשמ"ה. כמו כן מיוחסים לספריו שיבושים והשמטות לרוב. דברים אלו הובילו למיעוט הלומדים בספריו, כיום ידוע על ניסיון מחודש להוציא את ספריו לאור בליווי ביאור ועל-פי כתבי יד שונים. בכתב-העת התורני מוריה התפרסם חלק מספר מישרים, ותוכנית עבודה להוצאה מחודשת ומפורשת שלו. בשנת 2007 יצא לאור כרך ראשון ממהדורה חדשה לספר ועד עתה יצאו לאור ארבעה כרכים ממהדורה זו הכוללים את ספר מישרים חלק חוה וחציו הראשון של חלק אדם. במשך השנים נהוג היה לייחס לרי"ו את כתיבת "ספר אסור והיתר" אף שיש טוענים שספר זה נכתב על ידי תלמיד רבינו פרץ. כינויו "רי"ו" בספרי הלכה נקרא המחבר וספריו בראשי-התיבות רי"ו. בפשטות הסיבה היא בעובדה שרבנו ירוחם חי בתקופתו של רבי ישעיה די טראני, שנקרא בקיצור רי"ר[8] (רבי ישעיה הראשון, שבימינו מוכר יותר בשם הקיצור רי"ד), ומאחר ולא ניתן היה לכנות את רבי ירוחם בשם בעל שתי אותיות (שהרי ר"י יכול להיות גם קיצור של ר"י בעל התוספות, או רבינו יונה ועוד), נכתב הקיצור בר"ת - רי"ו אנו מכבדים את זכויות היוצרים ועושים מאמצים לאיתור בעלי הזכויות ביצירות הכלולות בכתבות. אם זיהית יצירה שאתה בעל הזכויות בה ואתה מעוניין להסירה מהכתבה, אנא פנה אלינו למייל: rakma.1000@gmail.com השימוש בסרטון ובתמונה ע”פ סעיף 27/א