העדשות ששינו את עולם הצילום- Sigma ART Series

בשנה האחרונה שיחררה סיגמא כמה עדשות מיוחדות מאד. לא מדובר במספרים שטרם נראו (חוץ מבמקרה אחד), לא מדובר בטכנולוגיה מהפכנית. מדובר בהחלטה להוציא עדשות מקצועיות ייעודיות למצלמות מירורלס של סוני ופנסוניק, וזה לא משהו שקורה כל יום.

***את כל העדשות אפשר למצוא כאן: https://bit.ly/32Vfyg6 ורובן גם נמצאות אצלנו בתצוגה***

מדובר בסקירה ארוכה ומקיפה, שתחולק לשלושה פרקים, זה הראשון מבינהם.

לפני שנדבר על העדשות החדשות נתחיל בכמה מלים על המהלך המשמעותי שעשתה סיגמא בעשור האחרון. מהלך שהתחיל עם עדשה מהפכנית אחת- הסיגמא 35 f1.4 A, העדשה הראשונה בסדרת ה ART, העדשה שהתחילה את החזון הגלובלי החדש של החברה היפנית הותיקה. בימים שלפני העדשה המכוננת ההיא התמקדה סיגמא בייצור גרסאות מוזלות לעדשות קיימות, או גרסאות ״מורחבות״ במחירים נוחים, למשל עדשות סופר זום, עדשת ה״קיט +״ המוצלחת, ה 17-70 f2.8-4 שיצאה למצלמות קרופ בראשית המהפכה הדיגיטלית, ועוד. אז היה ברור שסיגמא מציעה עדשות מבוססות-פשרה ולא מתחרה בחברות הותיקות בכל הקשור לאיכות.

כל זה השתנה בספטמבר 2012. סיגמא השיקה את ה Sigma 35mm F1.4 DG HSM Art ואת החזון הגלובלי של החברה, שחילק את הליין שלה לשלושה ענפים: ליין ה Contemporary המסומן ב C ומכיל את העדשות הפשוטות יותר, ליין ה Sport המסומן ב S ומכיל עדשות סופר-טלה וליין ה Art שהפך עם השנים לליין המזוהה ביותר עם סיגמא, ובלי ספק שינה את עולם האופטיקה.
העדשה החדשה כיוונה גבוה, וגם פגעה. במבחנים אופטיים היא הצליחה להביס עדשות מתחרות. איכות הבניה היתה מצויינת, קרובה מאד לרמות המקצועיות של קנון וניקון. העדשה היתה הצלחה ענקית גם ברמת המכירות וגם ברמת המיתוג המחודש של סיגמא. עדשות נוספות הצטרפו לסדרה, ויצרו את אחת מסדרות הפריים המשמעותיות בשוק, המשתרעת מ 14 מ״מ 1.8 עד 135 1.8, כשכל העדשות באמצע מתהדרות במפתח 1.4. הסדרה כוללת כמה עדשות מהפכניות ממש, בין השאר ה 20 f1.4 בצד הרחב, וה 105 f1.4, עדשה מפלצתית לחלוטין, עם פילטר קדמי בקוטר 105 מ״מ במה שנראה כמו בדיחה מרושעת (אבל קצת מצחיקה).

לא הכל עבר חלק. קנון וניקון לא משחררות SDK למאונטים שלהן, וסיגמא עבדה בהנדסה לאחור, מה שיצר בעיות התאמה מסויימות. ה 35 הקלאסית היא אחת העדשות שסבלו מכך יותר מכל. גם עמדת כיול ביתית ואפילו כיולים במעבדה לא תמיד הצליחו להביא את העדשות לרמת ביצוע מלאה על מצלמות קנון וניקון, ושמרו על יתרון משמעותי לעדשות הבית.

מהפכת המירורלס, בעיצומה אנחנו נמצאות/ים כרגע טרפה את הקלפים, לשמחתה הרבה של סיגמא. מעל הכל- מצלמות מירורלס ממקדות מהחיישן ולא מחיישן פרוקסי חיצוני, לכן לא נדרש כיול. בנוסף- סוני שיחררה את ה SDK שלה, מה שאיפשר לסיגמא לייצר התאמות בקלות רבה (גם לטאמרון אגב, אבל זה לפעם אחרת), ובשנה האחרונה נכנסה סיגמא לברית ה L-Mount יחד עם פנסוניק ולייקה, ועדשותיה הן במידה רבה עדשות נייטיב למצלמות האלה. סדרת ה ART יצאה במלואה ל E-Mount של סוני אבל כאן לא נגמר הסיפור. מצלמות מירורלס גם מאפשרות עיצובים אופטיים עדיפים (בעיקר בעדשות רחבות). מחלקת הפיתוח של סיגמא ישבה לשולחן השרטוט ושחררה שלוש עדשות חדשות המתבססות על עיצוב למצלמות בעלות מרחק היטל נמוך (Short Flange Distance). ה 45 f2.8 הזעירה, ה 35 f1.2, העדשה המהירה ביותר בקטגוריה שלה וה 14-24 f2.8, העדשה הרחבה ביותר ב L-Mount וקטנה משמעותית מגרסת ה DSLR של סיגמא לאורך המוקד הנ״ל.

בהמשך הסקירה נסביר על עדשות ה ART המתואמות ועל עדשות ה DN החדשות, וכמובן- המון דוגמאות!