מסר מיוחד לבחורי הישיבות מהרב דב קוק שליט"א דברים שנאמרו מתוך כאב בימי ערב פסח תשפ"ג,

יש לנו "בצאתי ממצרים" ו"צאתי מירושלים". "בצאתי ממצרים" – זה פסח. "בצאתי מירושלים" – זה תשעה באב. אבל היום לצערנו עושים את פסח כמו תשעה באב. אם אתה מגיע לשביעי של פסח אחרי שבוע של "בין הזמנים", הרסת את כל ההכנה שמפסח עד שבועות. אם השבוע הראשון לפני פסח היה "בין הזמנים" ורואים רפיון בבין הזמנים.... השבוע הראשון של ספירת העומר מפרנס את כל ספירת העומר. ובשבוע הראשון, מה עשית ב"בין הזמנים"? מי יכול לכפר על זה? מי יכול למנוע את זה ולא מונע את זה, הוא יתפס על העוון הזה. הרפיון ב"בין הזמנים" בשבוע חול המועד של פסח, אני לא קורא לו ניסן, אני קורא לו תשעה באב. וכן מיד אחרי פסח מגיע תשעה באב. מיד אחרי שביעי של פסח "תורה חוגרת שק" – בניך ה' ישמרנו... תפילה בציבור... ביטול תורה... אף אחד לא מרוויח מזה ואף אחד לא נהנה מזה. אני מוחה בזה בכל תוקף, ואני את שלי עשיתי. ומי שיכול לבטל את זה ולא מבטל, הוא יתפס בעוון הדור. וזה לא נקרא "בזיון תורה" אלא "לעקור תורה". אחר כך אין סיכוי להגיע לשבועות נורמאלי. רואים איך זה נראה היום בישיבות... ולמה זה כך? כי רואים איך נראה השבוע הראשון, שעל מה אתה מבזבז אותו? מי יודע אם זה לא מעכב את המשיח!! ואני לא מגזים כלום. והיה זה שכרנו, ומי שיכול לתקן את זה אשריו ואשרי חלקו.