דיבורי חיזוק מהרב דב קוק לבחורי חסידות סדיגורא

נכון שאנחנו לא יכולים לעמוד בזה, אבל לפחות נדע מה שכתב החוזה מלובלין, ואנחנו נעשה מה שאנחנו יכולים. וזה לשון "החוזה מלובלין": "כל מי שרגע אחד של ביטול תורה, לא חמור בעיניו כביאת אשת איש - לא דרך עדיין על מפתן החסידות". שאלו פעם את המשגיח מדוע עיקר דיבריו על "אמונה" ולא על "התמדת הלימוד". ענה ואמר להם המשגיח: 'מי שאינו מתמיד בכל הכח אין לי מה לדבר איתו כלל, כל מה שאני מתחיל לדבר זה רק עם מי שמתמיד בכל הכח'. דבר נוסף וחמור מאוד שמזלזים בו וצריך חיזוק, הוא המאה ברכות שבכל יום. בורא פרי העץ... בורא פרי האדמה... אדם מרגיש שעושה טובה שהוא מברך... ומי שמברך ככה בחטף הוא מקלקל את האמונה! צריך להשקיע בכל המאה ברכות קצת מחשבה לפחות, ויותר מזה... המשגיח היה אומר את כל ברכות השחר בפחד איום. מי שהיה רואה את תלמידו של המשגיח (.....) בברכות השחר, היה בורח מבית הכנסת. זב היה כמו שיעור מוסר. אני בעצמי בצעירותי ראיתי אותו כמה פעמים בברכות השחר והתביישתי להיות במחיצתו, ראיתי אותו מברך ברכות השחר - וזה פשוט לא יאומן. וזה רק בבואה של המשגיח, תלמיד של המשגיח... (מי שמצליח לזהות את שמו של תלמידו של המשגיח שעליו הרב מספר את הסיפור נשמח מאוד שיעדכן אותנו).