שירי קודש - ואבית תהילה - הרב דב קוק

אֲשֶׁר אֵימָתֶךָ בְּאֶרְאֶלֵּי אֹמֶן בְּאַבִּירֵי אֹמֶץ בִּבְלוּלֵי קֶרַח בִּבְדוּדֵי קֶדַח וּמוֹרָאֲךָ עֲלֵיהֶם וְאָבִיתָ תְהִלָּה מִגְּלוּמֵי גוּשׁ מִגָּרֵי גַיְא מִדְּלוּלֵי פֹעַל מִדַּלֵּי מַעַשׂ וְהִיא תְהִלָּתֶךָ אֲשֶׁר אֵימָתֶךָ בַּהֲמוֹן מַלְאָכִים בְּהִלּוּךְ מַחֲנוֹת בְּוַעַד אֲלָפִים בְּוֶכַח רְבָבוֹת וּמוֹרָאֲךָ עֲלֵיהֶם וְאָבִיתָ תְהִלָּה מִזִּיו שׁוֹנֶה מִזֹּהַר כָּבֶה מֵחֲסֵרֵי שֵׂכֶל מֵחוֹרְשֵׁי רֶשַׁע וְהִיא תְהִלָּתֶךָ אֲשֶׁר אֵימָתֶךָ בְּטִפּוּחַ עֲרָבוֹת בְּטִכּוּס שְׁחָקִים בְּיִקְרַת עֲרָפֶל בִּירִיעַת מְעוֹנָה וּמוֹרָאֲךָ עֲלֵיהֶם וְאָבִיתָ תְהִלָּה מִכְּתוּמֵי שֶׁמֶץ מִכְּמוּסֵי כֶתֶם מִלְּכוּדֵי פַח מִלְּעוּנֵי מַר וְהִיא תְהִלָּתֶךָ אֲשֶׁר אֵימָתֶךָ בְּמַסְלוּלֵי זְבוּל בִּמְרוֹמֵי שְׁפַר בִּנְטִיַּת דֹּק בִּנְחִיַּת עָבִים וּמוֹרָאֲךָ עֲלֵיהֶם וְאָבִיתָ תְהִלָּה מִסְּרוּחֵי מַעַשׂ מִשְּׂבֵעֵי רֹגֶז מֵעֲדוּרֵי אֱמֶת מֵעֲמוּסֵי בָטֶן וְהִיא תְהִלָּתֶךָ אֲשֶׁר אֵימָתֶךָ בְּפוֹתְחֵי קָדוֹשׁ בְּפוֹצְחֵי בָרוּךְ בִּצְדוּדֵי אַרְבַּע בִּצְנוּפֵי שֵׁשׁ שֵׁשׁ וּמוֹרָאֲךָ עֲלֵיהֶם וְאָבִיתָ תְהִלָּה מִקְּרוּאֵי עַיִן מִקּוֹרְאֵי בְחִנּוּף מֵרְחֵקֵי אֱמֶת מֵרֵיקֵי צֶדֶק וְהִיא תְהִלָּתֶךָ אֲשֶׁר אֵימָתֶךָ בִּשְׁבִיבֵי אֵשׁ בִּשְׁבִילֵי מַיִם בִּתְלוּלֵי רוֹם בְּתַלְתַּלֵּי גֹבַהּ וּמוֹרָאֲךָ עֲלֵיהֶם וְאָבִיתָ תְהִלָּה מִבָּשָׂר וָדָם מֵהֶבֶל וָתֹהוּ מֵחָצִיר יָבֵשׁ מִצֵּל עוֹבֵר וּמִצִּיץ נוֹבֵל מַשְׁלִימֵי נֶפֶשׁ מַפְרִיחֵי רוּחַ וּמְעִיפֵי חַיָּה וַחֲנִיטֵי נְשָׁמָה וּמוֹצִיאֵי יְחִידָה וְנִשְׁמָעִים בַּדִּין וּמֵתִים בַּמִּשְׁפָּט וְחַיִּים בְּרַחֲמִים וְנוֹתְנִים לְךָ פְּאֵר חַי עוֹלָמִים וְתִפְאַרְתְּךָ עֲלֵיהֶם