הדרכה בלימוד ספרי חסידות ומעלת "ליקוטי הלכות" ו"תניא" - הרב דב קוק

מו"ר הרב דב קוק שליט"א בהדרכה קצרה כיצד להעביר שיעור בחסידות בספר "ליקוטי הלכות", והמיוחדות שיש בספרי ה"ליקוטי הלכות" וה"תניא קדישא" להוסיף בכל מה שאתה לומד לעבודת הלב – זה נקרא ברסלבר אמיתי. שהדברים לא יאמרו מתוך ידיעה, כי כל דבר שלומדים בשיעור, אם הדברים מושבים אל הלב, אתה גדול הדור. הרמה של הדיבורים של הליקוטי הלכות, אם הם מושבים אל הלב, אתה גדול הדור. לכן באמת צריך להיזהר, שאם אומרים שיעור כזה (בליקוטי הלכות), לא לומר אותו מהר, כי אז הדברים לא יהיו מושבים אל הלב, צריך לומר את הדברים יותר לאט, כי אז הדברים יותר יושבו אל הלב. ודברים שלא מושבים אל הלב – זה קצת פוגם. צריך שהדברים יהיו מושבים אל הלב, והדברים של רבי נתן הם לא ווארטים. יש כאלה שמרחיבים בווארטים, שגם אם הם מושבים אל הלב, הם לא יעזרו לאדם. יש ווארטים חסידיים שגם אם הם יהיו מושבים אל הלב, ואפילו שאדם טוב אומר אותם, עדיין זה לא יעזור. חב"ד וברסלב יש להם את הכח שהם אומרים דברים כאלה שזה לא ווארטים, הם לא מדברים על ווארטים. חב"ד וברסלב תפסו עבודת ה', כמו בישיבות, זה אותו הדבר. ואם הדברים האלה יהיו מושבים אל הלב, אותו אחד הוא גדול הדור. מי שלא הולך בדרך הזו, והולך בדרך של ווארטים, גם אם הוא ישיב אל הלב, זה לא יעזור לו. כי הוא הולך בדרך של ווארטים. תיקח את ספר ה"תניא" שכתב רבינו שניאור זלמן מלאדי בעצמו, ואת הספר "תורה אור" שזה דברי רבינו שניאור זלמן מלאדי, אך לא נכתב ממנו בעצמו, זה כבר הבדל שמים וארץ. לגבי זה כמו שמים וארץ. אני לא רוצה להגיד שזה הבדל שמים וארץ, אבל זה הבדל מהותי. ב"תורה אור" זה הולך על דרך ההסברים, ולא כל כך לנקודה... כמו הנוסח שם "ועל פי זה יובן". החכמה בספרים האלה, שהדברים יושבו אל הלב. את כל דברי רבי נתן בליקוטי הלכות ראוי להשיב אל הלב, אבל צריך לעבוד על זה. נכון שראוי שהדברים יושבו אל הלב, אבל זה כמו מנה טובה שמונחת לפנינו, שראוי לנו לאכול את האוכל.... האוכל הוא טעים, אבל אם לא בולעים אותו, זה לא יעזור... המעלה בדברי רבי נתן זה שאת דבריו מאוד קל להשיב אל הלב, זה מאוד קרוב להשבה אל הלב. וכך אותו דבר בחסידות חב"ד שאין שם ווארטים. במקומות אחרים אני רואה ווארטים, זה אומנם לימוד התורה, אבל זה לא בונה.