הבקשה של רבי חיים שמואלביץ מרבי אליהו לופיאן בשעת ההספד עליו I סיפור מפעים - הרב דב קוק

בהספד שנשא ראש ישיבת "מיר" הגאון רבי חיים שמואלביץ זצ"ל על רבי אליהו לופיאן זיע"א אמר: לפני שמונה שנים הייתי חולה מסוכן. היודעים אתם מי הצילני? אלו תפילות הצילוני? תפילותיו של רבינו רבי אליהו לופיאן זצוק"ל. לא אוכל לפרט אבל יודע אני שתפילותיו הצילוני. מעולם לא הודיתי לו על כך, עתה עושה אני זאת בפרהסיא. ולפתע חרג רבי חיים שמואלביץ מההספד והתחיל לדבר אל רבי אליהו לופיאן בלשון נוכח, ואמר: 'אני יודע שבזכותך אני חי, אני מבקש ממך אתה הרי יודע את הצער הגדול שיש היום תתפלל עליו שיחזור'. ובאותו הזמן היה מטוס חטוף וצער גדול, ויהודי ששבוי בירדן מחמת חטיפת המטוס. ורבי חיים שמואלביץ ביקש בלשון נסתרת מרבי אליהו לופיאן בזמן ההספד עליו שיתפלל עליו במקום שצריך להתפלל עליו לשחרורו המהיר. כמובן שלמחרת קיבלו את הבשורה שהחטוף שוחרר! אך סיפר הרב אברהם יצחק קוק ראש ישיבת מאור התלמוד למו"ר הרב דב קוק שליט"א, כי הוא נכח בלויה ובדברי ההספד של רבי חיים שמואלביץ, ומיד הסתכל בשעון לזכור את השעה, ולאחר מכן ראיתי שההחלטה על שיחרור החטוף התקבלה בדיוק באותו הזמן שרבי חיים שמואלביץ ביקש מרבי אליהו לופיאן בשעת ההספד שיעורר עליו רחמי שמים. ---------------- (לאחר שהבאנו את הסיפור הפלאי מהספדו של רבי חיים שמואלביץ כדאי מאוד להמשיך ולספר את סיפור הנס שזכה לו מרבי אליהו לופיאן. וכך סיפר הרב דוד יוסף שלוסברג: לאחר ששמעתי את הדברים, סקרן הייתי לדעת מה סתם רבי חיים באומרו: "לא אוכל לפרט…" חקרתי ודרשתי עד שהגעתי לר' אריה מאיר וילנסקי מפלורידה, נכדו של רבינו. סיפרתי לו על ההספד של רבי חיים ושאלתיו אם יודע הוא למה התכוון הרב. "אכן", השיבני הנכד, "יודעים אנו במשפחה פשרם של דברים". וכך סיפר ר' אריה מאיר: רבי חיים היה חולה מאוד בגרונו. הוא הלך לרופאים ואלו גילו, ל"ע, שיש לו את המחלה הקשה ר"ל, במיתרי הקול. הרופא אמר: "ספק אם אוכל לנתחך ולהצילך. במקרה הטוב ביותר, גם אם אצליח, הרי שלא תוכל עוד לדבר ולהפיק קול מגרונך". שמע רבי חיים את הדברים, והלך להתייעץ עם רבינו, מה עליו לעשות: "עכשיו ביכולתי לדבר, אם כי, כמובן, זה כואב, אבל האם עלי לעשות ניתוח כזה שיציל את חיי, אך יטול ממני את כוח הדיבור?" ענה לו רבינו: "אינני יכול לתאר לעצמי שהריבונו של עולם לא יתן לר' חיים סטוצ'ינר לומר עוד שיעורים. יש עוד כל כך הרבה תורה ומוסר שעליך למסור בעולם". (כותבי תולדות חייו מציינים שעד לאותו זמן, אכן רבי חיים התרכז בעיקר בשיעורי תורה, ומאז התחיל לדרוש במוסר באופן סדיר). באותה הזדמנות ביקש רבינו מרבי חיים את שם אמו, ואמר לו שיתפלל עבורו. רבי חיים המשיך במתן השיעורים. כשחזר לפרופ' לבדיקה חוזרת ולקביעת דיאגנוזה, למרבה הפלא והתדהמה, נמצא גרונו של רבי חיים נקי לגמרי מכל מחלה, עד כי הפרופ' הסתפק אם אמנם זהו אותו חולה שבא אליו כמה ימים קודם לכן…)