שפכי כמים לבך – החדרת השכל לידיעת הלב – הרב דב קוק

סיפר מו"ר הרב דב קוק שליט"א: הרה"ג ר' יוסף שטרית זצ"ל [שמשו של הגרי"ח זריהן זצ"ל ראב"ד טבריה], היה בא לבית של סבא שלי הרב רפאל קוק, הוא היה בא אליו כל יום טוב מכבד אותו... אני כילד מעיד... זה לא יאומן איך הוא היה "נשפך" בכבוד המיוחד שלו כלפי הרב, אני כילד זוכר, שכך היה המצב, כזה שמחה, לא ביטול כלפי הסבא, אלא "נשפך"... "שפכי כמים לבך"... מה זה תפלה, להתבטל אל ה' או "להשפך אל ה'"?!... ונשאל מו"ר הרב שליט"א על הפסוק (איכה ב, יט) "שפכי כמים לבך" שהוא ראשי תיבות "שכל", דלכאורה שפיכת הלב היא היפך השכל. והשיב הרב שליט"א בהתרגשות, "שפכי כמים לבך נוכח פני ה'", אדם יש לו מצבים בלב, אני רוצה רוצה רוצה... [כידוע שהלב חושק והוא מקור הרצונות הגשמיים], זה עצמו "יש מאין" מה'... גם "תת חויה"... אני רוצה רוצה רוצה, הכל זה יש מאין, להגיד את זה, זה קל... אבל לקבל... זה עבודת פרך... שפכי כמים לבך... להחדיר ללב [את ידיעת השכל] שכל מה שאתה רוצה זה יש מאין מהקב"ה... אם תגיד לי את זה בתורת "ווארט", אני לא ישמע את זה, אני מעיד שזה כך... הלב "רוצה"... והשכל אומר "יש מאין"... זה כל הסיפור כאן... לפעמים אני פורש כשאני מעיין בזה... אני לא מחזיק מעמד אני לא יכול... כי זה נוגע למצב הלב שלי... כל מה שאתה רוצה זה "יש מאין".. אני לא מדבר ב"השקפה", אלא ב"הרגשה"... אם לא בהרגשה זה חסרון בקיום "בכל לבבכם"... בהרגשה זה אומר, שאתה אמור לבלוע את הידיעה הזאת - שכל הרצונות שלך מקורם ב"יש מאין"... זה מלחמה!!! אני מעיד, זה לא יאומן הסתירה והסחיטה הזאת, זה חשבון שאומר לך שאתה לא קיים... זה מיסודי הדת... מי שאמון על "שער היחוד והאמונה" [של בעל התניא זיע"א]... [הוא זוכה להכנס לבית המדרש הזה ולחוות את ההרגשה הנ"ל]. אני בלעדיו לא זז... ובלעדיו לא ירים איש את ידו ואת רגלו בכל ארץ מצרים... וימש חשך... אם לא המלחמה שלו [של בעל התניא]... עם כל הסברות... לא הייתי מגיע לנקודה. בלי שער היחוד והאמונה... כל הסברות זה טוב ויפה, אבל זה על גבי ה"אני" שבי... בעל התניא מלמד אותי, שאין "על גבי"... כי "אני לא קיים"... העבודה היא לומר על הקיים שהוא לא קיים... כל סגנון אחר הוא מצנן אותי... בעל התניא זה לא "רעיון"... אי אפשר לעצור אותו... זה עיון שאי אפשר לסבול אותו... הרב שך זצ"ל כשהיה מעיין היה קופץ... אתה לא היית יכול לדבר אתו מרוב שהוא היה... עם כל החיוכים והרצון הטוב שלו לכל אחד... בשעת העיון שלו לא היית יכול להתקרב אליו... הרי הוא אמר לרב זילברשטיין שליט"א משפט אחד באידיש בסה"כ 5 מילים... ובזכות זה נגמר השידוך שלי לטובה... מי שראה אותו מבין אותי... מי שלא ראה יחשוב שאני מגזים... אבל אכן זה כך היה...